חיבוריהם של חכמי המזרח גדושים באינספור מליצות יפות ומשחקי-מילים. יכלה הזמן מלאסוף ולכתוב על כולם, ובכל זאת אכתוב כעת על מליצה אחת שקשורה לדפוס: "והיא לא/לו נדפסה".
פעמים רבות כשרוצים חכמי המזרח לציין למאמר או תשובה הלכתית של חכם אחר שנדפסו, הם כותבים "והיא לו נדפסה בספר...".
הנה דוגמה אחת מני רבות, מתוך ספר 'שם הגדולים' לחיד"א (מערכת גדולים, אות א):
"מהר"ר אברהם אליגרי - בזמן הרב מהר"ח אלפנדארי הזקן, ויש ביניהם ויכוח גדול בתשובה והיא ל"ו נדפסה בס' מגיד מראשית...".
כאן צריך להזכיר (מה שכבר כתבתי בעבר), שסימן הגרשיים (") שימש בעבר כסימן להדגשה, או כסימון למליצה.
כמובן שיש כאן מליצה על הפסוק (במדבר ה, יג) "וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא
לֹא נִתְפָּשָׂה"; וכאן הוחלפה המילה "נתפסה" ב"נדפסה" ומילת השלילה "לא" במילה "לו".
עם זאת, יש לציין כי לעתים (מעטות יותר) משתמשים במליצה גם לומר שהתשובה/מאמר/רעיון לא נדפסו, ואז מופיעה המליצה עם מילת השלילה: "והיא לא נדפסה".
אלא שבמספר פעמים מדפיסים או עורכים שלא הכירו את המליצה "תקנו" את ה"לו" ל"לא" ובעצם שבשו את כוונת המחבר.
אתן דוגמה אחת:
החיד"א בספרו "יעיר-אוזן - עין זוכר" (מערכת נ, אות יב), כותב:
"ומצאתי תשובת רב סעדיה אבן דנאן והיא לו נדפסה בתשובת פאר הדור להרמב"ם סימן רכ"ה...".
וכאמור, כוונתו שהתשובה של רב סעדיה אבן דנאן נדפסה בספר "פאר הדור" (שנדפס לראשונה באמשטרדם תקכ"ה) ואף מציין במדוייק את מספר הסימן (רכה).
למרות זאת, בספר בן זמננו, בשם "אלף דור", המחבר - שלא הכיר את המליצה, ציטט את דברי החיד"א הנ"ל, תוך כדי שהוא "מתקן" את המילה "לו" ל"לא", ואף הוסיף הערת שוליים להסביר את כוונת החיד"א.
כמובן שהמחבר הנ"ל לא טרח לפתוח את ספר "פאר הדור", כי אם היה בודק שם, היה מגלה מיד שהתשובה המדוברת נדפסה גם נדפסה שם.
תודה על הדברים המעניינים כתמיד.
השבמחקדוגמה נוספת למשחק-מילים ומליצה המצויה בספריהם של חכמי ספרד והמזרח, תוך שימוש במילים דומות אך במשמעות הפוכה, קשורה למילים "הן" ו"אין", כאשר המחברים מחליפים את מילת השלילה "אין" שבמקרא במילה "הן".
דוגמאות:
"ה'ן אומר וה'ן דברים", במקום "אין אומר ואין דברים" (תהלים, יט, ד).
כאשר מחבר מבקש להוסיף על מה שכתב, הוא יכתוב "ה'ן עוד נביא", מליצה על משקל "אין עוד נביא" (תהלים, עד, ט).
כאשר הוא רוצה לציין מעלה נוספת על מה שכתב קודם לכן, הוא יגיד "ועוד [או: ועד] ה'ן בה", מליצה על הפסוק שהזכרת, "ועד אין בה" (במדבר, ה, יד).
יפה מאד. תודה דב!
מחקנזכרתי בדוגמה נוספת של מליצה תוך החלפת "לא" ב"לו".
מחקכאשר מחבר התייחס לאדם אחד וביקש להתייחס לאדם נוסף שדעותיו מחזקות את דברי קודמו, הוא יכתוב "ואחריו ל'ו, קם כמוהו", מליצה על הפסוק "ואחריו, לא קם כמהו" (מלכים ב, כג, כה).
שימוש במליצה זו אך בצורה שונה אפשר לראות ב"הלצות" שבראש ההספד שכתב ר' יצחק פאלאג'י לאביו, שם רמוזים שמותיהם של המספידים שקדמוהו.
לאחר שהוא רמז לשמו של ר' יהושע שלמה ארדיט, בע"ס חינא וחסדא ("אז ידבר יהושע"), כתב "ואחריו לו קם כמוהו [...] פת'ח דברו יאיר [...] מעלת הרב המובהק לבנימן אמר", כשכוונתו לכך שהמספיד השני היה הרב חיים בנימין פונטרימולי, בע"ס פתח הדביר, שגם כותר ספרו רמוז במליצה לעיל ("פת'ח דברו").
שכחתי לציין את המקור לדבריו של הרב פאלאג'י: חלקם בחיים, אזמיר תרל"ד, דף פו, א.
מחקשוב תודה על הידע המרשים והמעניין.
מחקבקונטרס 'תורת אמך' כלכתא תרמ"ו, בלוח התיקונים בסוף, הכותרת: מעוות לו יוכל לתקון
השבמחק