מה החידוש בזה הלא נוסח מצה זו וכו' מרור זה הוזכר כבר בתוס' (פסחים קיד. ד"ה הביאו, קטז. ד"ה ואמרתם) וברשב"ם (פסחים קטז: ד"ה צריך). ורש"י (פסחים קטז: ד"ה גמ') נקט מצה זו ולא נקט מרור זה.
אתה צודק, אין כאן שום חידוש. רק אהבתי את הצורה האמנותית של המצה והמרור. ואם תרצה, יש כאן המחשה של המחשה. כלומר: לפי ההלכה יש להצביע על המצה והמרור בשעה שאומרים "מצה זו" ו"מרור זה" בליל הסדר - לשם ההמחשה. כאן יש המחשה בציור של ההמחשה הנ"ל.
מעניין לא פחות לבדוק את השפעת 'מצות מכונה', המרובעות, על איורי ההגדה. מתי והיכן נדפסה ההגדה הראשונה המאיירת את המצה כמרובעת. אמנם, לזכרוני, בתחילה ייצרו גם את מצות המכונה עגולות.
מה החידוש בזה הלא נוסח מצה זו וכו' מרור זה הוזכר כבר בתוס' (פסחים קיד. ד"ה הביאו, קטז. ד"ה ואמרתם) וברשב"ם (פסחים קטז: ד"ה צריך).
השבמחקורש"י (פסחים קטז: ד"ה גמ') נקט מצה זו ולא נקט מרור זה.
?
אתה צודק, אין כאן שום חידוש. רק אהבתי את הצורה האמנותית של המצה והמרור. ואם תרצה, יש כאן המחשה של המחשה. כלומר: לפי ההלכה יש להצביע על המצה והמרור בשעה שאומרים "מצה זו" ו"מרור זה" בליל הסדר - לשם ההמחשה. כאן יש המחשה בציור של ההמחשה הנ"ל.
השבמחקמעניין לא פחות לבדוק את השפעת 'מצות מכונה', המרובעות, על איורי ההגדה. מתי והיכן נדפסה ההגדה הראשונה המאיירת את המצה כמרובעת. אמנם, לזכרוני, בתחילה ייצרו גם את מצות המכונה עגולות.
השבמחק