ר' יקותיאל גורדון - הרופא מבריסק דליטא, היה תלמידו הנאמן של הרמח"ל ומפיץ משנתו ברבים. רבו החשיבו מאד והעיד עליו: "ואני בתום לבבי לא אוכל לומר אלא שהוא חסיד גמור" (אגרות רמח"ל).
רוב חיבוריו נותרו בכתבי-יד, אבל חיבור פורימי אחד שכתב זכה ונדפס בשלוש מהדורות. השיר, שבנוי על ראשי התיבות "מגילה", פעם בסדר ישר ופעם בסדר הפוך, נדפס בפעם הראשונה תחת השם "הצעת המעשה" במנטובה תקי"ב, לאחר מכן באמשטרדם תקכ"ה תחת השם "חידות מגילה" ולבסוף נדפס מכת"י אוקספורד בוינה תרל"ט בשם "משלוח מנות".
את המהדורה הראשונה לא ראיתי (היא מאד נדירה, אינה בספריות בארץ. נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק שבספרייה הבריטית), רק את השתיים האחרונות. בין שתי המהדורות ישנם הבדלי נוסח מעניינים, כפי שאתאר להלן:
במהדורת וינה תרל"ט נדפסה ההקדמה הבאה:
"מגילה זו קריאתה זו הילולה ושבח התורה הנתונה לכל איש חלקו, וחלקי אמרה נפשי לחבר כל מעשי מגילת אסתר בתיבת מגילה פנים ואחור מתחילתה ועד סופה, וניתן לכתוב לכבוד הגביר שר ונגיד בישראל ה"ה הקצין מפורסם כבוד הדר שלמה זלמן סג"ל זינצהיים זכרו לדור דור וזה שמי יקותיאל בן החסיד מוהר"ר יהודה ליב מווילנא דאקטאר דק"ק בריסק דליטא יע"א".
במהדורת אמשטרדם נדפסה הקדמה אחרת לגמרי (מתחילה "אתן שבח ותהלה ליוצר המאורים..."), הסוף של מהדורת וינה לא נמצא ובמקומו מופיע קטע ארוך מאד על שעבוד מצרים, עשרת המכות והיציאה ממצרים. גם קטע זה בנוי באותה מתכונת: בראשי התיבות "מגילה".
בנוסף, במהדורה זו לא נזכר כלל שמו של ר' יקותיאל, ותחת זאת נכתב בשער: "חיברו חכם אחד ומפני הענוה שמו שם במסתרים".
הדבר מפליא שדווקא במהדורה זו, שהיא השניה ולא הראשונה, החליטו להצניע את שמו של רבי יקותיאל, ולכן אני משער שמישהו לקח את שירו של רבי יקותיאל, העתיק אותו, "שיפץ" אותו, הוסיף את הקטע הארוך על יציאת מצרים, והשמיט את שמו של ר' יקותיאל.
בדקתי את כתב-יד אוקספורד (ליתר דיוק, את הצילום שלו ב"מכון לכתבי יד עבריים"), רק כדי לוודא כי מהדורת וינה מדוייקת. ואכן, המדפיס עשה עבודה מדוייקת (מלבד שני שינויים שאעיר עליהם בהמשך), ואין בו את ההוספות והשינויים שישנם במהדורת אמשטרדם (את המהדורה הראשונה כאמור לא ראיתי, ואעדכן כאן בעז"ה בעתיד אם אראה אותה).
כעת, הנה השיר ממהדורת וינה (בסוגריים מובאים חלק מהשינויים שבמהדורת אמשטרדם):
מה גילה יש ליהודים
היוםהיום ליהודים יום גאולה מצרה
מאין גאולה יצאה לנו היום
המלך להראות יקר גדולת מלכותו
משתה גזר יעשה לכל השרים
היהודים למשתה יבואו גזר מלך [/מיד]
מלכים גדולים ישבו לפני המלך
המה לכל/לנשים יפיפיות גדלו מאד
מלך גזר יביאו לושתי [/לפניו המלכה]
השרים להראות יפיה גלוי [/גלויה] מלבושיה
מרוב גאות יחוסה לא התרצת [/הלכה]
המלכה למלכות יקר גידפה מאד
מממוכן גזירה יצא[/ה] להמית המלכה
המלך לקבץ יפיפיות גזר מהרה [/מיד]
מן גזע יהודים לקח הדסה
המלך לא ידע גזעה משאול
מרדכי גזר יפיפיה [/יפה לא הגידה]
הסריסים לחשו ימיתו גוית [/גוף מלכם]
מרדכי גדול ישראל לשונם הבין
הדבר למלך יודע גילה מרדכי
מלך [/מיד] גזר יתלו לשני הסריסים
[הדבר לזכרון יכתב גזר מלך
מיד גזר יגדלו להמן האגגי]
המן לא ידע גודל מעלתו
ממלך גזירה יצא לגדל המן
המן לפניו ישתחוו גזר מיד
מרדכי גדול יהודים לא השתחוה
המן להשמיד יעץ גוי מרדכי
מיד גידף יהודים לפני המלך
היהודים לא יחשיבו [/יחשבו] גדולת מלך
מחרפים גם יהודים לדתי/לדת המלך
הכסף למספר ישראל גילה מיד/מהרה
מלך גם יהודים להשמיד הרשהו
הכסף לך יהיה גם מתנה
מיד גזר יבואו לכתוב האגרת
היהודים לאבד/להשמיד יבוא גוי מחוי [יעץ גם ממוכן]
מלאך גבריאל ירד לגלות הדבר
הגזירה לבטל יתפלל [/ישתדל] גואל מרדכי
מרדכי גזירה ידע לבש השק
הילדים לצום [/לענות] יעץ גם מרדכי
מרדכי גילה [/גזר] יודע לאסתר הדבר
הצום לשלשת ימים גזרה מלכה
מתפלשת גם ישבה לארץ המלכה
התפללה לה' יקרע [/יבטל] גזירה מישראל
[הן לך יחיד גלוי מחשבות
מרוב גודל יופי לא הובאתי]
הלכה לבקש יבוא גדול משנהו
משתה גדולה יעשה לפני המלך [/המן]
המן למשתה יבוא גזר מלך
מרום גזר ינדד לאחשורוש השינה
הזכרונות לפניו יביאו גזר מלך [/מיד]
מצאו [/מצא] גלה יהודי למלך המורדים
הגיע למרדכי יהודי גדולה ממנה
ממלך גדולת יקר לא הגיע
העץ לתלות [/לתליה] יעצו גבוה מאד
מחר גם יבקש לתלות היהודי
המן למחר יצא גינת מלך
מי גדול יבוא לפני העת
הנה לפניו יביא גדול משנהו
מה גדולה יעשה לאיש הנכבד
האהוב לפני יקבל גדולה ממני
מי גדול יש [/יותר] לפני המלך
הן לא יש גדול ממני
מלבושי גאת [/גדולה] ילבישוהו לרכוב הסוס
הגדול לפניו יקרא גדולת ממשלתו [/גודל מעלתו]
מלך גזר יעשה למרדכי היהודי
המן למלך יעץ גדולה מעט [/מאוד]
מרדכי גם יקבל [/יתקבל] לבטל הגזירה
הכבוד למרדכי יעשה גזר מלך
מחר גם ישב למשתה המלך [/המלכה]
הגידי [/הגידה] לי יונתי גבירה [/גבירתי] מבוקשתך [/מבוקשך]
מלכי גזרת יהודים להשמיד הייטב
הן ליהודים יקרא גם מולדתי [/יחשב גזע מולדתי]
מי גזר ישמיד ליהודים [/יהודים להשמיד] המן
המלך לשכך יצא גנת מלכותו
מלאך גדול ירד להפיל המן
הזעיקה למלך יבוא גם מהרה [/יראה גאוה מהמן]
מה גבר יצרך [/מי גבר יחפוץ] לכבוש המלכה
העץ לתלות [/לתליה] יצא גם מחרבונה
המלך לתלות יוד גזר מבניו
מלך גזר יהפך לעמלקים הגזירה [/יעשה ליהודים הפורים]
השמיעו לכל ישראל גדולת מרדכי
מרדכי גזר יכתב ליהודים השמחה
הם לאביונים ישלחו גם מתנות
מגילה גם יקראו לעולם היהודים
הבית לאסתר ינתן גזר המלך
מועדים גדולים יתבטלו לימות המשיח
הפורים לא יבטל גם משיח
רמיזה בתורה קריאת המגילה
הציווי קדומה במלחמה ראשונה
כפי שניתן לראות כל השורות בנויות מראשי התיבות "מגילה", פעם ישר ופעם הפוך.
לעתים השינויים בין המהדורות הם משמעותיים, כמו לדוגמה:
"המן למלך יעץ גדולה מעט" לעומת: "המן למלך יעץ גדולה מאד".
ראשי התיבות של שתי השורות האחרונות הם: רבקה. אינני יודע מדוע. ייתכן והוא שמה של אשת הגביר ר' שלמה זלמן סג"ל זינצהיים, לכבודו נכתב השיר. בכתב היד, בשונה מהנדפס, שתי שורות אלו נכתבו בשולי הדף ולא כהמשך רציף לשיר. שינוי נוסף בכתב היד לעומת הנדפס נמצא בשורות:
מי גדול יש לפני המלך
הן לא יש גדול ממני
גם שורות אלו לא נכתבו כחלק מהשיר, אלא במרכז הדף, בין שני טורי השיר. למי התכוון ר' יקותיאל בשורות אלו? אתן לכם להחליט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.