4.1.2012

צופן בקולופון

קולופון מוזר בספר "אוצר הכבוד", נאווי-דוואהר תקס"ח.
נזדא זג אדא גאב בה בבא גודחאג זד באב בגהד דאג

והנה אותו קולופון במהדורה מאוחרת יותר (סאטמאר תרפ"ו).

מי שמפענח את ראשי התיבות, מוזמן להחכימני.


פרק ב'

ידידי הרב יעקב ישראל סטל "הרים את הכפפה", עמל על החידה רבות ומצא פתרון מבריק שהוא גם גילוי ביבליוגרפי. הנה דבריו:


נראה לי כי מצאתי את פתרון ה'נוטריקון המוזר'.
ראשית, אין זה נוטריקון אלא יותר 'כתב סתר'.
הפתרון טמון בנקודות הבודדות והכפולות שנסמנו על גבי האותיות בדפוס הראשון, שהושמטו בדפוס השני! הנקודה הבודדת היא כדוגמת חול"ם, והנקודה הכפולה היא כדוגמת הסימן שוו"א, אלא שהיא מעל האות ולא מתחתיו.

ראשית נעתיק את ה'כתב סתר' על נקודותיו (מסיבה טכנית, סימנתי את הנקודות מתחת לאותיות ולא מעליהן).
נִזִדְאְ זִגִ אִדאִ גִאִב בהִ בְבאִ גודִחִאִגִ זִדִ בְאִבִ בגְהִדְ דְאְגִ

הכותב השתמש ערבב אותיות משלושה 'סוגי' אלפא ביתות:
1, הרגילה = א"ב
2, אי"ק בכ"ר
3, החלפת אות בזו המצויה לפניה 4 'מקומות'.

האותיות שמתוך האלפא ביתא 'הרגילה' לא נרשמו עליהן שום נקודות, לא נקודה בודדת ולא נקודה כפולה.
על האותיות שיש להחליפן באי"ק בכ"ר - נרשמה עליהן נקודה בודדת
ועל האותיות שיש להמירן עם זו המצויה 4 'מקומות' לפניה - נרשמו עליהן שתי נקודות

עכשיו ראוי להציג לפני הקורא את טבלת החילופים של אי"ק בכ"ר:
א י ק
ב כ ר
ג ל ש
ד מ ת
ה נ
ו ס
ז ע

ח פ
ט צ
ואחרי כל הקדמות אלו, מתפענח 'כתב הסתר' בקלות. הנה הוא, הכתב ופיענוחו, שורה תחת שורה:
נִזִדְאְ  זִגִ אִדאִ גִאִב בהִ בְבאִ גודִחִאִגִ זִדִ בְאִבִ בגְהִדְ דְאְגִ
העתק על ידי ליב בן רבי גומפיל  עמ ריכ בשנת  תקל

אין מדובר כאן באחד מ'הפועלים' שסידרו את הספר לדפוס, שנהגו, באותם ימים, לחקוק את שמותיהם בסוף הספר שסידרו, וכאן, משום מה, החליט ה'פועל' להסוות את שמו ב'כתב סתר' מעניין. מהלשון 'העתק' [=הועתק] שבכתובת ברור, כי מדובר כאן במעתיק כתב היד, והוא כנראה, ר' ליב ב"ר גומפיל עמריך, מתלמידיו המובהקים של ר' נתן אדלר (ראה: רב"ש המבורגר, 'מנהגי בית מדרשו של רבינו נתן אדלר זצ"ל', מוריה, שנה שבע-עשרה, גליון א-ד [קצג-קצו], שבט תשנ, עמ' רלט, הערה 5, וש"נ). ר' ליב זה העתיק את כתב היד של ספר 'אוצר הכבוד', לעצמו או לאחר, בשנת תקל, וחתם את שמו בסופה של ההעתקה ב'כתב הסתר' הנזכר. לימים, כעבור שלושים ושמונה שנה, בשנת תקסח, בא כתב היד לידי המוציא לאור, והוא הדפיס גם את 'כתב הסתר', בסוברו כנראה, שמדובר באיזה 'סוד' מסודות התורה... נמצא, אפוא, כי פתרונו של 'כתב הסתר' הוא כך:
העתק על ידי ליב בן רבי גומפיל עמריך בשנת תקל

על כל האמור לעיל חשוב להוסיף, כי ר' ליב עמריך הנזכר, היה מצוי בכתבי יד.
ב'ספר הטעמים', כת"י אוקספורד-בודלי (קטלוג נויבאואר 1661; מספרו במכון לתצלומי כתי"י עבריים: F17403), בכתיבה אשכנזית מהמאה ה-17, נרשם בראש דף 17א, על קניית כתה"י: "קניתיו אני וואלף היידנהיים מאת ר' ליב עמריך, בחדש שבט תקע"ב".
ובקובץ פילוסופיה ומוסר, כת"י ירושלים - הספרייה הלאומית 2132, בכתיבה אשכנזית-רבנית משנת שמ"ח (1588), נרשם בסופו: "קניתיו מן התורני ר' ליב עמריך, בשנת תקס"ט. וואלף היידנהיים".

כל הפרטים הנ"ל ע"פ הקטלוג הממוחשב של המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בירושלים.
תיעוד נוסף לכך שר' וולף היידנהיים רכש כתבי יד מר' ליב עמריך מופיע בטופס כת"י של פסיקתא רבתי שב'מוזיאום הבריטי', שם נרשם:
שייך להמופלא כמהר"ר נתן אדליר כ"ץ נר"ו.
קניתיו אני וואלף היידנהים מאת ר' ליב עמריך מ"ס, בשנת תק"ע.
ראה מאמרו של מ' סאנדרס, 'פסיקתא רבתי דפוס ראשון', ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ג, ירושלים תשכא, עמ' 101.
נראה, שבתחילה היה הספר ברשות ר' נתן אדלר, לאחר מכן (אחרי פטירתו?) הוא עבר לידי תלמידו, ר' ליב, ולימים קנהו ממנו ר' וולף היידנהיים.

כנזכר, ר' ליב עמריך נפטר בשנת תקע"ח (עי' מאמרו של רב"ש המבורגר הנסמן לעיל), ונמצא כי כל שלושת הספרים שר' וולף היידנהיים קנה ממנו היו בעשור האחרון לחייו. קשה לדעת את הסיבה. האם רק בשלהי חייו הפך ר' ליב ל'מוכר ספרים'? ושמא היה דחוק בממון ומשום כך הוצרך למכור את כתבי היד שברשותו?
כך או כך נמצאנו למדים, שר' ליב היה מצוי בכתבי יד. אך בשונה מכתב היד של 'אוצר הכבוד' שהעתיק במו ידיו ואף השאיר קולופון שנכתב ב'כתב סתר' מעניין, שלושת כתבי היד הנזכרים לא הוא עצמו העתיקם. שני כתבי הראשונים הועתקו עוד קודם בואו לעולם (הראשון במאה ה-17, והשני בשנת שמ"ח), וכנראה שאף כתב היד השלישי, זה המחזיק את 'פסיקתא רבתי', לא הועתק בידיו, שהרי בתחילה היה ברשות רבו. אך עדיין יש לשקול את האפשרות, שר' ליב העתיקו לכבוד רבו.

עד כאן דברי הרב סטל ודפח"ח [=דברי פי חכם חן].

נוסיף רק כי מדפיס מהדורת סאטמאר, שלא ידע מה הוא מעתיק, השתבש בהעתקתו בכמה מקומות. במקום "בגהד" העתיק "בגהר", במקום "נזדא" העתיק "סדא", וכן הלאה.

ונביא כאן דבר-תורה שמביא חברו של ר' ליב עמריך, "החתם סופר" (שלמד אף הוא אצל רבי נתן אדלר), בשמו של ר' ליב. קטע זה מחזק את הפענוח של הרב סטל, ורואים ממנו שר' ליב נהג "לדרוש כתרי אותיות":
חידושי חתם סופר, מועד קטן כח, א
ומה יותר מתאים מלסיים בציטוט מתוך ספר "אוצר הכבוד" הנזכר, מתוך קטע העוסק בחכמת האותיות:
ואשמיעך בצורת האותיות דברי חכמה נעלמה. אל יעלה בדעתך שצורת האותיות שניתנו בסיני היא הצורה אשר בידינו היום, אחרי שעברו עלינו כמה זמנים ובאו הסופרים שבכל מקום ומקום לפי אורך הזמן והריחוק המקומות וחשבו ליפות את האותיות ובאמת תיקונם ותקנתם היא קלקלתם, ומהם שלא למדו מעם סופר מהיר, ונתעותה הצורה מאליה עד שנשתנית צורתם הראשונה מיד ליד וממקום למקום עד אשר כמעט נהפכה אל צורה אחרת... (מסכת חגיגה, דף לב, ב, במהדורת תקס"ח).

9 תגובות:

  1. ומדוע עמרכי ולא עמריך ?

    השבמחק
  2. כמדומה לי, שר' חיים ליברמן קבר פיענח נוטריקון זה בא' מספריו ’’אהל רח''ל''.

    –– זא''י

    השבמחק
    תשובות
    1. אחרי שהרב סטל כתב את הפענוח, מישהו הפנה אותי לספרו של ר"ח ליברמן שהזכרת, אבל הוא כתב רק את פענוח הצופן (היינו "העתק על ידי ליב..."), אך השאיר בסוד את דרך הפענוח.

      מחק
  3. מדהים
    מצאתי בספר תולדות חתם סופר דף ז' ע"ב שהביא נוסח המצבה של ר' ליב עמריך, וכה כתוב שם
    ואל תאמין קורא נכבד שה' ליב עמדיך היה קטלא קניא באגמא, כי בהיותי בפפד"מ כעברי על ציון קברו על יד הדרך ראיתי שחקוק עליו וז"ל: החסיד המפורסם עמוד הימיני התורני מהור"ר ליב בן הו"ה כ"ה גומפיל עמריך זצ"ל, ליל ש"ק ו' כסליו תקע"ה (לא כ"כ ברור, אולי תקע"ח), נפטר יד אבי שלום במעשיו, תמים בדרכיו, יהודה גבר באחיו, בחסידות ופרישות בדקדוקי מצות וסיגופים וטבילות, ענה בצום נפשו בהפסקות משבת לשבת, רוב ימיו עסק בתורה וגמ"ח בחומש פזרוני ואשד הניף והרים מנדיבי עם וכו'

    השבמחק
  4. יישר כוח לרב סטל על הפיענות.
    ניתן להציג את הצופן באופן פשוט יותר. אין צורך לדבר על שלושה סוגי אלפא ביתות. הכול אלפא ביתא אחת הקשורה לצופן אי"ק בכ"ר.
    הכותב משתמש תמיד באותיות אל"ף עד יו"ד.
    אם אין הוא מנקד - האות נשארת במקומה. אם הוא מציין נקודה אחת - האות עוברת למקום השני של אי"ק בכ"ר. ואם הוא מסמן שתי אותיות - האות עוברת למקום השלישי של אי"ק בכ"ר. לדוגמה:
    א בלי נקודה היא אל"ף. עם נקודה אחת היא יו"ד. עם שתי נקודות היא קו"ף.
    כיוון שהכותב לא נזקק לאותיות סופיות, הרי רק באותיות ק,ר,ש,ת הוא נזקק לשתי נקודות. עקרונית יכול היה גם להשתמש באותיות הסופיות.
    יוסף עופר

    השבמחק
  5. It's not my first time to visit this web site, i am browsing this website dailly and take pleasant data from here everyday.

    my webpage :: tetris battle cheat

    השבמחק
  6. במאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית, מצאתי ספר 'אור השכל' (ונציה שכ"ז), ועליו רישום של רבי וואלף הידנהיים שקנה אותו מר' ליב עמריך

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...