21.7.2013

ספר נתיב חיים - ראשית דפוסו של ר' יעקב טובייאנא בליוורנו

ספר נתיב חיים, נדפס לראשונה בפיורדה, תקל"ט (1779). מדובר בחיבור קטן מאת הגאון הנודע רבי נתנאל וַייל (תמ"ז-תקכ"ח) בעל "קרבן נתנאל". למעשה, זהו ליקוט של הגהות שכתב על טופס ה'שולחן ערוך' שלו (חלק אורח חיים). הגהות אלה בחלקן הגדול הן תיקונים וציוני מקורות, בעיקר על ה'מגן אברהם' (אחד ממפרשי ה'שולחן ערוך'). את ההגהות ליקט בנו רבי שמעון הירש והביאם לדפוס.
על פי חיבור זה הוגהו כל מהדורות ה'שולחן ערוך' שנדפסו אחריו, כשהמדפיסים משתבחים בכך בשערי מהדורותיהם. (בין המהדורות: פראג תקמ"ה, וינה תקנ"ז, דיהרנפורט תק"ס, שקלוב תקס"ג ועוד).
'שולחן ערוך' אורח חיים (כונה "מגיני ארץ" על שם שני מפרשיו: 'מגן אברהם' ו'מגן דוד' - ט"ז), שקלוב תקס"ג.
בשער: "עם כל ההגהות אשר נעשו מספר... נתיב החיים...". 
לכן, מעניין לגלות שהספר נדפס שוב בנפרד, ובהפרש זמן קצר יחסית, בשנת תק"פ, בעיר ליוורנו שבאיטליה.
מביא החיבור לדפוס הוא ר' יעקב טובייאנא, מגיה, מו"ל ומדפיס ספרים ידוע בליוורנו.
כפי שנכתב בשער, הוא עשה זאת בתמיכת ארבעה גבירים מן הקהילה היהודית בגיברטלר. בסוף הספר, מרחיב ומספר ר' יעקב טובייאנא:
 "...אשתקד, בהיותי בעיר העליזה והאדירה גבלטירה יע"א, הגבירים הרמים, ארבעה המה חכמים... התאוו תאוה ובקשו ממני למען דפו"ס להם הספר הבהיר הזה, ולמלאות רצונם... כצבי רצתי, ופקודתם שמרה רוחי ל[ה]קריבו אל המלאכה... כאשר אמת היה, תכף בחזרתי למח"ק [למחנה קודש] זה, אנכי העליתיהו על מזבח הדפוס...". 
נקודה זו מפליאה אותי מאד: מכל הספרים שבעולם השתוקקו הגבירים מקהילת גיברלטר דווקא לחיבור ההגהות הקטן של רבי נתנאל וייל?! אין בידי הסבר לכך.

בשער הספר נכתב כי הוא נדפס "בדפוס שמואל סעדון", אך כשקוראים את המשך דבריו של ר' יעקב טובייאנא, מגלים כי רק ארבעת הדפים הראשונים של הספר נדפסו בדפוס סעדון, ואילו המשכו של הספר נדפס בדפוס החדש שהקים  ר' יעקב טובייאנא באותם ימים:
"...ובקרוב היה נגמר, לולא העכוב שבא מהמדפיס, אף כי הרביתי עליו בחיובי[ם] לבל יעבור על 'בל תאחר', והיה עכ"ב, וברוך אל עליון שהיה העכו"ב למישור (לפ"ג), שנשכרתי את הזויו"ת, ועיניכם תראנה האפרש [!] שבין הארבעה דפים הראשונים שהדפיס, לתשלום כל הספר שהדפסתי בבית הדפוס חדש אשר נתן לי אלהיםאני תפלה מגן 'דוד' יהא בעזרינו וחפץ ה' בידינו יצלח...".
מתוך הדברים למדנו, שדפוסו של ר' יעקב טובייאנא הוקם בשנת "למישור" לפרט גדול, כלומר בשנת תקפ"א (1821), ושהספר, למעט הדפים הראשונים, נדפס בדפוסו החדש. רושמי מפעל הביבליוגרפיה הלכו בפרטי השנה והדפוס אחר הנכתב בשער, וכתבו: תק"פ, ו'דפוס שמואל סעדון'. אך כאמור רובו של הספר נדפס בשנה שלאחר מכן ובדפוסו החדש של ר' יעקב טובייאנא.
שימו לב גם להדגשה של המילה 'דוד' שרומזת לשמו של הגביר שמימן את הקמת הדפוס (אולי אחד מארבעת הגבירים בגיברטלר), כפי שניתן לראות בספר זכות אבות, אחד מהספרים הראשונים שהדפיס ר' יעקב טובייאנא בבית דפוסו החדש, בשנת תקפ"א:
בשער נכתב: "בדפוס חדש של החכם כמוהר"ר יעקב טובייאנא והגביר המחזיק בידו מגן דוד יהי בעזרו אכי"ר [אמן כן יהי רצון]".

אם החזקתם מעמד עד לכאן, נוסיף לפלפול הביבליוגרפי הזה עוד נדבך, והוא הספר רוב דגן, שעל פי רישומי 'מפעל הביבליוגרפיה' נדפס בדפוסו של ר' יעקב טובייאנא בשנת תקע"ח (1818)! דבר זה סותר למה שעולה מדברינו הקודמים, שבית דפוסו הוקם רק בשנת תקפ"א (1921).
התשובה לכך שזו טעות, הספר נדפס באמת בשנת תקפ"ג, אך רושמי 'מפעל הביבליוגרפיה' כתבו תקע"ח בשל טעות קטנה בשער: בפרט השנה נכתב 'לפ"ג' (לפרט גדול) במקום 'לפ"ק' (לפרט קטן). כאשר מחשבים את פרט השנה ב'לפ"ג' מורידים חמש בערך הגימטרי, לצורך סימול האלף שבו נמצאים (האלף החמישי), וזו הסיבה להפרש שבין תקע"ח לתקפ"ג.
הראיה לכך שהספר לא נדפס בתקע"ח, היא הקדמת המחבר שנדפסה מעבר לשער, שבסופה פרט השנה תקפ"ג:
שנת באלה חפצתי לפ"ג (=תקפ"ג). כאן ה'לפ"ג' הוא נכון.
אחרי שכתבתי את זה, בדקתי איך רשמו הביבליוגרפים הותיקים: פרידברג ב'בית עקד ספרים' ובן יעקב ב'אוצר הספרים', ומצאתי שהם כותבים: תקפ"ג. בעקבותיהם כתבו גם באתר HebrewBooks את פרט השנה הנכון.

נסיים בספר לדוד אמת שנדפס בשנת תק"פ (בהנחה וכאן ה'לפ"ג' הוא נכון), ולפי רישומי מפעל הביבליוגרפיה היה זה ב"דפוס יעקב טובייאנא", אך אם נדייק בכתוב בשער, נראה כי מוזכר בו רק שהוא המדפיס, אך לא נזכר שהספר נדפס בבית דפוסו!


2 comments:

  1. בכלל בלי קשר לאלו. יש לי שאלה. בכל שער בש"ס יש חתימה בתחתית השער. לאורך המדרגה. האם ידוע השם של החותם. במידה והשאלה מובנת?

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...