24.10.2012

קוים לדמותו של יחזקאל גולדשטיין חבר דגניה ב' / מסורת ודת בקיבוצים (5)

בשבוע שעבר יצאתי עם חברים לביקור בדגניה ב' בעקבות המחקר הפרטי שלי על חיי הדת בקיבוצים חילוניים.
ככל שאני מוסיף לחקור בעניין, כך אני מגלה יותר שבדומה לכל סטריאוטיפ שאינו עומד במבחן המציאות, גם התדמית של הקיבוצים כ"נקיים" או "משוחררים" לגמרי מדת וקיום מצוות (תדמית שההיסטוריוגרפיה הקיבוצית טרחה לטפח), אין לה על מה שתסמוך.
האידאולוגיה המוצהרת של חלוצי העלייה השניה היתה אמנם ניתוק מוחלט מכבלי המסורת. רבים מהם גדלו בבתים דתיים באירופה והפנו עורף לחיי תורה ומצוות, ואף על פי כן, במקרים רבים היו מחוברים בנשמותיהם למקום גידולם. עובדה זו מצאה את ביטויה באופנים שונים. את הלהט והאדיקות הדתית הפנו לאידיאות הסוציאליסטיות, אך לא פעם פרצו ניגוני בית אבא ונשזרו בשירי החלוצים, ואם בשנים הראשונות עוד התנגדו בנחרצות לכל סממן דתי, עם חלוף השנים התרכך בקיבוצים היחס ליהדות, עד שבשנות השבעים כבר לא התביישו בדגניה ב' בחוג לגמרא שייסדו כמה מוותיקי הקיבוץ.
בראשית שנות השבעים כיכבה דגניה ב' בתקשורת בעקבות החוג לגמרא המדובר, הנושא חזר ונדון בעיתונים (כדוגמת הכתבה במעריב שהבאתי כאן), עיתונים חרדיים ששו על כך ועקבו בדריכות אחר קיומו של החוג, והדבר אף זכה לתיעוד מיוחד בטלויזיה הישראלית, שחלקו מופיע בסרטון הזה:
את הסרטון כבר הבאתי בעבר (כאן) וכתבתי עליו מספר מילים, אך דוקא לאחת הדמויות המרכזיות לא ייחדתי תשומת לב: יחזקאל גולדשטיין - ה"מגיד שיעור" של דגניה ב'.
כעת, בביקורי בדגניה, התחקיתי מעט אחרי דמותו המרתקת של החבר יחזקאל גולדשטיין, באדיבותה הרבה של טובה דהאן - מנהלת הארכיון המקומי ובעידודה של נורית לוז - בת הקיבוץ (שמופיעה בסרט הנ"ל לצד בעלה אהוד).
יחזקאל נולד בי"ד טבת תר"ע (1909) בעיר וולוצלבק שבפולין. הוריו היו דתיים ובילדותו למד ב"חדר", אך כשהיה לנער הצטרף לתנועת גורדוניה והתקרב לרעיונותיה. לאחר מכן התגייס לצבא הפולני ובשנת 1935 עלה ארצה והתיישב בדגניה ב'. הוא נפטר בשנת תשנ"ג (1993) ובן 84 היה במותו.
יחזקאל גולדשטיין במדי הצבא הפולני
בעשורים האחרונים לחייו חזר יחזקאל והתקרב למסורת ועם הזמן הפך לכתובת אליה פנו אנשי דגניה בכל הקשור לענייני דת ומצוות. בעקבות הפתיחות המתחדשת כלפי המסורת החלו לערוך בדגניה טקסי "בר מצוה". ובשלב מסוים נטל יחזקאל על עצמו את התפקיד להכשיר את הנערים לעלייה לתורה בבית הכנסת. כל נערי דגניה היו חניכיו ובכולם נטע רגש חיובי למסורת ישראל.
יחזקאל אף הרבה לכתוב בענייני יהדות, בעלון השבועי של הקיבוץ נהג לפרסם באופן קבוע דברי תורה על פרשת השבוע, ובנוסף גם כתב מספר חוברות בענייני המועדים והלוח העברי, ביניהן: "לא א'ד'ו' ראש - מכללי הלוח העברי", "יום טוב שני של גלויות ושני ימי ראש השנה" ו"תפילת ערבית - רשות או חובה" (החוברות אינן מופיעות בקטלוג הספריה הלאומית).
יחזקאל נפטר ערירי ולא הותיר אחריו ילדים וכך אבד ונשכח זכרו. להלן חיבור אחד שכתב ובו תיאוריה מעניינת על הקשר בין המחלוקת על תפילת ערבית, לבין מלחמת חז"ל בנצרות הקדומה. יהיו הדברים לזכרו ולעילוי נשמתו. (החוברת ניתנת להגדלה, להדפסה ולהורדה. לחצו על הסמלים המתאימים בתחתית המסגרת).


עוד לא עסקנו בקשר בין יחזקאל גולדשטיין והחוג לתלמוד בדגניה ב' לבין התלמוד המבואר שהוציא הרב עדין שטיינזלץ, אבל על כך בהזדמנות אחרת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...