18.11.2018

חצים עלי זרקא - שירים על טעמי המקרא

בספר השירים הרביעי של המשוררת סיון הר שפי, שיצא בשנה האחרונה, מצאתי שיר נפלא, בשם "זַרְקָא". 
זהו גם שמו של הספר כולו, שיצא בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד'.

השיר משחק בחכמה וביופי-רב עם שמות טעמי המקרא: זרקא, סגול, מונח, תלישא, מהפך, אתנחתא, תביר.
הנה השיר:


לרעיון של השיר היפה הזה - השימוש בשמות טעמי המקרא - כבר יש תקדימים, ואותם אני רוצה להציג כאן.
בקרב משוררי ופייטני צפון אפריקה מצויים כמה וכמה שירים שבנויים על טעמי המקרא, ונראה לי שאפשר לציין זאת כ"תופעה" שקיימת אצל משוררי האזור הזה.
אז אספתי לכאן, לפונדק אחד, בעקבות השיר של סיון, את הפיוטים מן הסוג הזה - הידועים לי (ויתכן ויש עוד כאלה).

(הבאתי כאן סריקות ממקורות שונים - חלקם הוצאות מדעיות של השירים, עם ביאורים והסברים).

1. "פלאך קויתי" - מאת רבי פרג'י שוואט, מתוך: אפרים חזן, שירי פרג'י שוואט, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשל"ג, עמ' 95-97.


2. "קודר הלכתי" - מאת רבי עמרם בר יהודה אלבאז, מתוך: ספר שבות יהודה, בנין נערים, מילי דאבא, מאת רבי יקותיאל מיכאל אלבאז, ובעריכת רבי מאיר אלבאז, ירושלים, תש"מ, עמ' 744-745.


3. "וַוי כי חזקה האמה עלי" - מאת רבי שמואל בר יהודה אלבאז, מתוך: ‫ פיוטי רשות לקדיש במורשתו השירית של רבי שמואל בר יהודה אלבז, עבודת גמר (מ"א), מאת שלום אלדר. אוניברסיטת בר אילן, תשנ"ז, עמ' 209-211 (תודתי שלוחה לדודי בן נעים על הצילומים).



4. "עיני ולבי כאבל אם" - מאת רבי עמרם עמאר, מתוך: אפרים חזן, השירה העברית באלג'יריה, לוד תשס"ט, עמ' 343-346.

5. "אהה עלי כי נקף" - מאת רבי אהרן רפאל מונסוניגו, מתוך: תמר לביא, בנאות מדבר - שירים ופיוטים מאת רבי רפאל אהרן מונסוניגו, תשע"ז, עמ' 225-228.

6. "אנא אדוני" - מאת רבי ראובן טמסתית, מתוך: הרב רן יוסף חיים מסעוד אבוחצירא (עורך), מרי"ח ניחוח, קובץ חידושים קושיות וביאורים בענינים שונים, עפולה תשע"ב, גליון מס' 86, אחרי-מות קדושים (הוא מעתיק את השיר מתוך הספר 'דודאי ראובן', שאינו תחת ידי).


7. "שוב יה את שבות עדה", מאת רבי שלמה אבורמאד, מתוך: ספר תהלת שלמה, שירים ופיוטים מאת רבי שלמה אבורמאד, תשע"ה, עמ' שמה-שמו.



בתמונה להלן: "פיוט נאה ומשובח על זרקא" - מתוך כתב-יד מתלמסאן, אלג'יריה, המאה ה-19. הפיוט המובא בכתב-היד הוא הפיוט המוזכר לעיל (מס' 4) מאת רבי עמרם עמאר, אלא שבכתב-היד הוא מופיע בשינויי נוסח ובהשמטת כמה שורות בסוף.
"זרקא" היה כינוי ללוח קרטון שהיה נהוג לתלותו על הקיר ובו נכתבו כל טעמי המקרא, והוא נקרא כך על שם הטעם הראשון שהופיע בו - זרקא. זה ביאור הכותרת "פיוט נאה ומשובח על זרקא" (כלומר, על הטעמים כולם).




אין תגובות:

פרסום תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...