16.8.2016

שיר לא-ידוע לכבוד הרמח"ל - אמשטרדם, 1743 / שלשה עותקים מן המהדורה הראשונה של "לישרים תהלה" / "סֶרף בֶּר" - ספק התבואה המלכותי

תקופת חייו האחרונה של הרמח"ל לפני עלייתו לארץ ישראל היתה העיר אמשטרדם. בה ישב שבע תלאות מהפולמוס שהתעורר נגדו, ובה הדפיס כמה מחיבוריו הלא-קבליים, בהם ספרו הנודע ביותר "מסילת ישרים". בשנת תק"ג (1743) - השנה האחרונה לשהותו באמשטרדם, זמן קצר לפני עלייתו לארץ ישראל (וכשלוש שנים לפני פטירתו בגיל ארבעים), הדפיס הרמח"ל את חיבורו "לישרים תהלה" - מחזה אלגורי-מוסרי. "לישרים תהלה" הוא אחד משלושת המחזות שכתב רמח"ל (השנים האחרים הם: 'מעשה שמשון' ו'מגדל עז'), והוא מיצירותיו הספרותיות המופלאות של רמח"ל.

[למי שאינו מכיר: הגיבורה הראשית של המחזה היא "תהלה" - בתו של "המון". "תהלה" היתה מיועדת להינשא ל"יושר" - בנו של "אמת", אך בשל כיבוש העיר על ידי "צבא המבוכה" הוחלף בטעות החתן המיועד ("יושר") ב"רהב". "רהב" נחשב בטעות לבנו של "אמת", בעוד למעשה הוא בן שפחתו של "אמת" - "סכלות". למרות שלבה של "תהלה" נמשך אחרי "יושר", אביה "המון" מחליט למוסרה ל"רהב", אך לבסוף מתבררת הטעות, וכאשר נודע כי בנו האמיתי של "אמת" הוא "יושר" - זוכה "תהלה" בבחיר לבה. לדמויות אלה מצטרפות דמויות המשנה: "תרמית" - חברו של "רהב", "שכל" - חברו של "יושר", "סבלנות" - מינקת יושר, ועוד. הרמח"ל הטמין במחזה זה רעיונות מוסריים ופילוסופיים, שחלקם בולט לעין מיד עם קריאת המחזה, בטכניקה ספרותית נעימה לקריאה, מרתקת ומשובבת לב].

את המחזה הדפיס הרמח"ל (בדפוס משפחת פרופס שבאמסטרדם) לכבוד נישואי ידידו יעקב די גאויש, ומסיבה זו הדפיס רק חמישים עותקים, על מנת לחלקם לחתן ולכלה, לקרובים ולידידים. כמה מן העותקים האלה שרדו (ואחד יוצג למכירה במכירת 'קדם' הקרובה), והם מהווים פנינה ביבליופילית של ממש, בשל איכות הדפים והדפוס והשוליים הרחבים במיוחד.
[דרך אגב, דף מאוייר שנכתב לכבוד אותה חתונה, ע"י שלמה ן' דלאק, נסרק ונגיש באתר הספריה הלאומית - כאן].

את הידיעה על מספר העותקים שהדפיס רמח"ל בשעתו אנו מקבלים מר' שלמה דובנא, שהדפיס את המחזה בפעם השניה, כארבעים שנה לאחר מכן, בברלין, תק"מ (1780), וכך כותב דובנא בהקדמה למהדורתו: "והספר הנזכר הדפיסו המחבר בעצמו באמשטרדם בשנת תק"ג, ולא הדפיס ממנו רק חמשים ספרים, ולא הובאו כי אם אל אוצרות הגבירים הספרדים שבאמשטרדם יצ"ו, ולכן כל מבקשו לא ישיגהו, אם לא יתן הון רב באהבתו - ולכן הדפסתי מחדש".
בשל חביבותו הרבה חזר ונדפס "לישרים תהלה" פעמים רבות לאחר מכן.

והנה, בחיפושיי אחר העותקים הידועים בעולם מן המהדורה הראשונה שהדפיס רמח"ל, מצאתי שסריקות של כמה מהם מופיעות במאגרים המקוונים.
א. העותק שנסרק באתר HebrewBooks, היה שייך - לפי החותמות שעליו - לספריית שטראשון המפורסמת בווילנא. מהחתימה בשער אנו למדים על בעלים קודמים של הספר: "שייך להק' פו"מ [=פקיד וממונה] ר' הירץ מעדלסהיים". נפתלי הירץ מֶדֶלסהיים, או בכינויו 'סֶרף בֶּר', גיסו של ר' דוד זינצהיים, היה דמות מעניינת וצבעונית, ממנהיגי היהודים בצרפת, שתדלן ומקורב למלוכה, ספק התבואה המלכותי, ששימש כפקיד ראשי לענייני יהודים באלזס, והיה היהודי היחיד שקיבל זכות  ישיבה בעיר שטרסבורג באותם ימים (ראו ערכו בויקיפדיה).


'סֶרף בֶּר'
מקור:  
Rama, Wikimedia Commons, Cc-by-sa-2.0-fr


שייך להק' פו"מ ר' הירץ מעדלסהיים


ב. עותק נוסף נסרק ב'אוצר החכמה'.

ג. עותק שלישי נסרק בפרוייקט הדיגיטציה של Google, ובו מצאתי מציאה יפה:

על דף ה"קדם-שער" (שער ראשון שמופיע לפני השער המלא) מופיע שיר בכתב-יד שכתב לכבוד הרמח"ל, אחד מידידיו - יחיאל פואה:
תהלה למשה
ה"ה הרב המחבר נר"ו מאת נאמן באהבתו הצעיר יחיאל פואה יצ"ו

הִנֵּה לְךָ מֹשֶׁה תָּמִים בְּדַעַת
תֵּשַׁע בְּנוֹת הַשִׁיר עַל רֹאשְׁךָ כֶּתֶר
שָׂמוּ בְּהֵיכָלֵמוֹ
כָבוֹד וְהוֹד לַנֶּצַח
עַל הַמְּלִיצָה זֹאת לָאוֹר הוֹצֵאתָ
שֶׁבֶר לְרִשְׁעֵי לֵב תַּרְמִית וְסָכָל
שָׂכָר לְיִשְׁרֵי לֵב שֵׂכֶל וְיֹשֶׁר
עִם כָּל בְּנֵי גִּילְךָ
נִתְאַסְּפוּ גַּם יַחַד
לָשִׁיר תְּהִלָּתְךָ
יַחְדָּיו לְזִיכָּרוֹן לִבְנֵי עַמֵּנוּ
אָמְרוּ כְּמֹשֶׁה זֶה הִנֵּה אֵינֶנּוּ


מעניין לציין כי החוקר אברהם מאיר הברמן פרסם שיר מאת רמח"ל לכבוד חתונתו של יחיאל פואה הנזכר, מתוך כת"י שמצא בספריית "עץ חיים" (ראו: 'שיר חדש של משה חיים לוצאטו', א. מ. הברמן עיונים בשירה ובפיוט של ימי הבינים, עמ' 222-225).
הנה המחרוזת הראשונה של השיר שכתב רמח"ל לכבוד יחיאל פואה:
על משכבי נשפי שליו הייתי
בין (שרעפי) יומי אנה ואנה
הולך וסובב, עת פתאום ראיתי
תשעת בנות השיר הומות כולנה,
רצוא כמו בזק לקראתי באו
'קום מה לך נרדם עורה', קראו

כפי שניתן להבחין, כמו יחיאל פואה - גם הרמח"ל עושה שימוש ב"תשע בנות השיר" - הלא הן תשע "המוזות" הידועות מהמיתולוגיה היוונית, והמשפיעות על היוצר ביצירתו (וכפי שמעיר שם הברמן).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...