12.11.2015

"כתב האשכנזים" בדפוס - אמסטרדם, 1714 / ספרות ה"אגרונים"

בשנת תע"ד (1714) נדפס באמסטרדם הספר 'תקון סוחרים ותקון חלופים', הכולל נוסחאות לדוגמה של שטרות וחוזים עסקיים, ב"אשכנזית-יהודית" (יידיש).
ספר זה הוא חלק מז'אנר ספרותי גדול של ספרים הנקראים 'אגרונים' (בריוונשטעלערס), המכילים דוגמאות לכתיבת מכתבים ואגרות, שטרות, חוזים והסכמים (ראו קישורים בסוף).
את הספר חיבר וליקט יוסף מארשן, ואליו חברוּ משה בענדין וצבי הירש שעברשין.


וזה לשון השער:
תקון סוחרים ותקון חלופים
אשר הביאו לבית הדפוס המשותפי"ם, הלא המה כהר"ר הירש שעברשין וכה"ר משה בענדין ויוסף מארשן; וע"י השלישי נלקט ונחבר ולא על ידו לבדו, כי אם מכמה וכמה ספרי אומות העולם אשר כתבו תקונא ודינא דמלכותא, הכל באר היטב, כאשר עיניכם במשרים תחזינה.
נדפס ע"י הנ"ל באמשטרדם
בשנת תעד לפ"ק
המיוחד במהדורה זו הוא שכל הספר נדפס בגּוֹפָן (פוֹנט) של כתב-אשכנזי רהוט.
הנה דוגמה מעמודי הספר (סריקה של הספר במלואו ניתן למצוא כאן):

בראש הספר מופיעה הסכמה (באותיות מרובעות!) של רבה האשכנזי של אמסטרדם באותם ימים, רבי צבי הירש אשכנזי, הלא הוא ה"חכם צבי", אשר מגן על זכות היוצרים של המו"ל ואוסר על שימוש בגוֹפן הזה ללא רשותו.


וכך כתב בהסכמתו:
"עיני ראו דמות תבנית הכתב והמכתב הנהוג בין אחינו האשכנזים ה"י דָפוּס ע"י הנעלה כהר"ר משה במהור"ר יוסף מבענדין... אמרתי כי טוב לגזור בתוקף גזרתינו, עד מקום שהיא מגעת, על כל אשר בשם ישראל יכונה, לבל ידפיס כתבנית כתב האשכנזים הנ"ל שום אגרת ואפילו באל"ף בי"ת או תשר"ק או שאר אופני הכתיבה, לא ע"י עצמו ולא ע"י אחרים בלתי רשות כהר"ר משה...".
ה"חכם צבי"

עשרים שנה לאחר מכן, בשנת תצ"ד (1734), נדפס באמשטרדם, ספר נוסף שחיבר יוסף מארשן, אף הוא ב"כתב האשכנזים". ספר זה נקרא "לשון זהב" (סריקה שלו נמצאת כאן). [ספר זה הוא 'חלק שני' של הספר 'חנוך לנער' שנדפס אחריו - ראה להלן].
להבדיל מהספר הקודם שיועד לסוחרים, החלק הזה שווה לכל נפש.

חלק זה הוא מעניין ו"צבעוני" במיוחד, שכן בו אנו מוצאים דוגמאות למכתבים בתקופת השידוכין והאירוסין, מכתבים בין המחותנים, בין החתן לכלה, הזמנה לחתונה, ברכות לברית מילה ולפדיון הבן, מליצות פתיחה למכתבים, ועוד.



בשנת תק"ג (1743) נדפס החלק הראשון של ספר זה, שנקרא 'חנוך לנער', אף הוא באותיות כתב אשכנזי, אך אותו לא ראיתי.

--
על ז'אנר ספרות האגרונים, ראו: דב רפל, "ביבליוגרפיה של אגרונות יהודיים", סיני, כרך קיג, תשנ"ד, עמ' נג-עט; יהודית הלוי צוויק, תולדות ספרות האגרונים (הבריוונשטעלערס) העבריים (מאה 16 - מאה 20), תל אביב 1990. (וראו גם בבלוג 'עם הספר' - כאן). על יוסף מארשן ופועלו כתב בפירוט י' שאצקי, "די הקדמות צו יוסף מארשנס חיבורים", ייווא בלעטער 13, ווילנא 1938, עמ' 377-389 (תודה ליעקב מאיר על ההפניה).
 
להלן מבחר קישורים ל'אגרונים' שסריקה שלהם נמצאת ברשת:

אגרות שלומים - אוגסבורג רצ"ד

לכל חפץ - ונציה שי"ב

סדר תקוני שטרות - פיורדא תנ"ה

סדר תקוני שטרות - אלטונה תקנ"ב

סדר תקוני שטרות - המבורג תקל"ג

תקון סופרים - ליוורנו תקמ"ט

עטור סופרים - הוראדנא תקנ"ז

עט סופר השלם - ווילנא והוראדנא תקצ"ג

צחות המליצה - ווילנא והוראדנא תקצ"ה

קרית ספר - ווילנא תקצ"ה

קרית ספר - ווילנא תר"ח

עט סופר החדש - ווילנא תרי"ד

מכתבי עברית - ווילנא תרט"ז

קרית ספר - ווילנא תרי"ט

חליפות אגרות - ווארשא תרל"א

מכתבים בספר - ווארשא תרל"א

עטור סופרים - לבוב?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...