להלן עמוד מתוך כתב-יד שהגיע ל"קדם בית מכירות", עם תפילות לימים נוראים (המאה ה-19 בקירוב).
זו הזדמנות לפגוש בכתיבה האיטלקית היפה, וגם להביא קצת מענייני דיומא.
זו הזדמנות לפגוש בכתיבה האיטלקית היפה, וגם להביא קצת מענייני דיומא.
ב"ה עמ"י עש"ו [עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ]
בכל חדש אלול בשעת הצ"ת [הוצאת ספר תורה] יאמר ה' ה' אל רחום וכו' ג' פעמים
רבונו של עולם מלא משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי
לי ולבני ביתי חיים טובים וארוכים בכבוד ובמנוחה
ביראתך ובתורתך בשלום ובבטחה ופדני מכל צרה וצוקה
ויגון ומָוֶת ומכל רעות המתרגשות לבׂא בעולם וכפר עונותינו
ואשמותינו אכי"ר [אמן כן יהי רצון]
סגולה גדולה להעביר מחשבת חוץ בעת התפלההתפילה היא מתוך סידור האריז"ל, והסגולה מובאת בספר קיצור של"ה בשם "מקובל גדול".
קודם שיתחיל להתפלל יעביר יד ימינו ג"פ [ג' פעמים] על מצחו ויאמר כל פעם
לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי
ואם נפל מחשבת חוץ בתוך התפלה במקום שאסור לאפסיק [!]:
ישתוק מעט ויעביר יד ימינו על מצחו ויהרהר פסוק הנ"ל
מצאתי שנוסח התפילה הראשונה מופיע בפרי עץ חיים, שער ראש השנה, פרק א, וכן בשער הכוונות, דרושי יום הכיפורים, הקדמה, כנוסח שהופיע במחזור שבו השתמש האר"י, מחזור נוסח אשכנז.
השבמחק