סוגה ספרותית נפוצה בשנים קדמוניות היתה ה'אגרונים', חיבורים שבהם הועתקו נוסחי מכתבים, לאישים שונים ולזמנים שונים, ושימשו ככלי עזר לכותבי המכתבים. בדומה לכך, נוצרו חיבורים שריכזו העתקות של נוסחי שטרות לצרכים שונים (נישואין וגירושין, פסקי דין, הסכמים וחוזים בדיני ממונות, וכו'). כמה מקבצים אלה נדפסו (ראו לדוגמה כאן), אך רבים מהם נותרו בכתבי-יד. קבצים אלה נועדו לשימוש אישי, ועל פי רוב כל אחד מהם שונה מחברו. ברבים מהם הועתקו מסמכים אמיתיים, כדי לשמש כדוגמה. לעתים הושמטו שמות האנשים והמקומות, ולעתים נותרו כפי שהיו.
חכמי מרוקו וצפון אפריקה היו "אלופים" במיוחד בראשי-תיבות ועל כן שטרותיהם רצופים בראשי-תיבות שבהם קוצרו הפורמולות הרגילות שחוזרות שוב ושוב בכל שטר. לשם הדוגמה, רבים מן השטרות (בענייני ממונות) נפתחים כך:
היו גם ראשי תיבות שהיו נכתבים על השטר מבחוץ, שבו מברכים את המוליך את השטר ליעדו ומקללים את הפותח או הקורא בו בלי רשות.
בכתב-יד עם העתקת שטרות ממרוקו (המאה ה-19/18), שנמצא ב'קדם - בית מכירות', בשולי שנים מן העמודים, מצאתי ראשי תיבות מסוג זה, הנה הם ופענוחם:
חכמי מרוקו וצפון אפריקה היו "אלופים" במיוחד בראשי-תיבות ועל כן שטרותיהם רצופים בראשי-תיבות שבהם קוצרו הפורמולות הרגילות שחוזרות שוב ושוב בכל שטר. לשם הדוגמה, רבים מן השטרות (בענייני ממונות) נפתחים כך:
הע"ע בקש"מ בדל"ב ובשח"ך והוה"ג...
= העיד עדים, בקנין שלם מעכשיו, במנא דכשר למקניא ביה, ובשבועה חמורה כראוי, והודה הודאה גמורה...ר' דוד צבאח (רב במרקש) מביא בסוף ספרו 'מורה צדק' (תוניס תרע"ה), מילון 'ראשי תיבות של שטרות' (אך יש ראשי-תיבות רבים שאינם מופיעים שם).
היו גם ראשי תיבות שהיו נכתבים על השטר מבחוץ, שבו מברכים את המוליך את השטר ליעדו ומקללים את הפותח או הקורא בו בלי רשות.
בכתב-יד עם העתקת שטרות ממרוקו (המאה ה-19/18), שנמצא ב'קדם - בית מכירות', בשולי שנים מן העמודים, מצאתי ראשי תיבות מסוג זה, הנה הם ופענוחם:
הלב"י חמ"ה אשו"ש ואל"ש פציחות"ם
אמג"ר ופג"י נח"ש וצמ"י קרוב"ץ
הלב"י חומ"ה אשו"ש ואל"ש
יבמ"י וצמ"י פציחות"ם
ופג"י נח"ש קרוב"ץ
פענוח ראשי התיבות:
הלב"י = המוליכו לידו ברוך יהיה
ח[ו]מ"ה = חוץ מן הכבוד הי"ג [=ה' יצב גבולותיה]
אשו"ש ואל"ש = אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום
יבמ"י וצמ"י = ישא ברכה מאת יי' וצדקה מאלהי ישעו
פציחות"ם = פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט
אמג"ר = ארור מסיג גבול רעהו
ופג"י נח"ש = ופורץ גדר ישכנו נח"ש [=נידוי חרם שמתא]
קרוב"ץ = קול רנה וישועה באהלי צדיקים
עוד על ראשי תיבות - ראו מה שכתבתי כאן.
הע"ע הוא ראשי תיבות העיד על עצמו ולא העיד עדים
השבמחק