15.9.2014

רשימת המקורות של רבי דניאל טירני בספרו 'עיקרי הד"ט'

הספר 'עיקרי הד"ט' שחיבר ר' דניאל טירני, מחכמי איטליה ורבה של פירנצה, הפך לספר יסוד הלכתי במרוצת הדורות עד שזכה ונדפס במהדורות השולחן ערוך.
בשם החיבור נרמז שם מחברו, כפי שנכתב בשער: הד"ט = הצעיר דניאל טירני. חלקו הראשון (על 'אורח חיים') נדפס בפירנצה בשנת תקס"ג (1803), וחלקו השני (על 'יורה דעה') נדפס שם בשנת תקס"ו (1806). כבר סמוך לאחר שנדפס הפך הספר לפופולרי וכאמור, התקבל בדורות שאחריו כספר פסיקה חשוב, נדפס מספר פעמים וחלקו השני אף צורף למהדורות ה'שולחן ערוך' (החל ממהדורת ווילנא תר"מ).

חיבור זה אינו הראשון מסוגו, ולמעשה לאחר "חתימת" ההלכה בספר שולחן ערוך של ר' יוסף קארו וה"מפה" שפרס עליו הרמ"א, החלה פריחה של ספרי ליקוט מן הסוג הזה, שאספו פסקים מספרי שו"ת וספרים אחרים, כהשלמה ל"שולחן ערוך", וככלי עזר לפוסקים הנתקלים בשאלות שונות שלא נמצאת אליהם התייחסות מפורשת ב"שולחן ערוך".
חיבור ידוע מן הסוגה הזאת, הוא החיבור "לקט הקמח" שחיבר החכם הנודע ר' משה חגיז. ר"מ חגיז עצמו יצא אף הוא בעקבות ספר דומה שקדם לו, בשם "פנים חדשות", מאת ר' יצחק ישורון. למעשה, ר"מ חגיז שילב ו"בלע" את הספר "פנים חדשות" בתוך ספרו.
בראש הספר "פנים חדשות" הציב המחבר רשימת מקורות מהם ליקט את הפסקים המובאים בספר. וכך עשה גם ר' משה חגיז בראש ספרו. הוא מתחיל ברשימה שבספר "פנים חדשות" (שכאמור נבלע בתוך ספרו), ולאחר מכן מוסיף את רשימת המקורות הנוספים שלו.

גם ר' דניאל טירני, מביא לאחר ההקדמה ל"עיקרי הד"ט" את רשימת המקורות מהם ליקט ואשר היו לבסיס חיבורו. ברשימה אלפביתית מונה לרוב שמות ספרים שנדפסו, אך גם כתבי-יד שהיו לנגד עיניו.
במהלך מחקר בנושא אחר נצרכתי לעיין ברשימת המקורות שב"עיקרי הד"ט" וגיליתי כמה דברים מעניינים, אביא כאן כמה נקודות.

ראשית, ר' דניאל טירני מזכיר בהקדמתו את החיבורים 'לקט הקמח' ו'פנים חדשות' וכותב כי סך מקורותיהם הוא צ"ט - 99, אך בספירה שעשיתי במקורות שבראש ספר 'לקט הקמח' לא הגעתי למספר זה.

שנית, לפני רשימת המקורות שמביא בראש החלק על אורח חיים, כותב ר' דניאל טירני:
"אלה שמות הגיבורים אשר מפי כתביהם תצא תורה.... ואלה שמותם בסדר א' ב'... סך הכל קל"ח (138) וסימניך כי לקח טוב נתתי לכם... ". 
גם בסיום רשימת המקורות חוזר ומביא גימטריה זו.
באופן אישי, התקשיתי קצת לספור 138 מקורות ברשימה זו, והגעתי רק עד 136! (אשמח אם מישהו יתקן אותי)


אך בכך לא תם העניין:
כשלושים שנה לאחר המהדורה הראשונה נדפס הספר "עיקרי הד"ט" בשנית, בסדילקוב, בשנת תקצ"ה (1835).
המוציאים לאור שינו מעט את שם הכותר וקראוהו "ספר עיקרי דינים... והוא נקרא עיקרי הד"ט...".
מה שמעניין יותר, הוא המשך נוסח השער. המשפטים הראשונים הם העתקה של נוסח השער במהדורה הראשונה:
"...הוא ליקוטי בתר ליקוטי עיקרי הדינים מהפוסקים ושו"ת שנתפרסמו אחר הדפסת חבורי בעלי אסופות שקדמוני ואיזה כ"י [כתבי-יד] שבאו לידי...".
אך כאן מגיע משפט חדש (כולו בגוף ראשון כאילו המחבר כתבו):
"וליקטתי את חיבור הלז מק"פ ספרי שו"ת ישנים וגם חדשים וגם משו"ת כ"י [כתב יד] אשר עדיין לא נדפסו...".
שימו לב שמספר המקורות גדל מ-קל"ח (138) ל-ק"פ (180)!

ומה עשו המו"לים בפתיחה ובסיום רשימת המקורות שבה נזכר במפורש המספר קל"ח? ובכן הם צנזרו משפטים אלה, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה:
לא הגעתי עדיין לפשר העניין. שמתי לב כי המו"לים ערכו גם את שמות המקורות ושמות החכמים, על פי ידע אישי שלהם, וכן על פי מה שנזכר בתוך הספר [לדוגמה: במהדורה הראשונה נכתב "מקור חיים כ"י מ"ץ באנקונא ש' שנ"ח", ובמהדורת סדילקוב נכתב: "מקור חיים שו"ת כ"י מהר"ח פינצי", וזאת על פי מה שנכתב בתוך הספר].
האם במהלך עריכת הספר שמו לב שיש מקורות נוספים שלא הוזכרו ברשימה?
בכל מקרה, גם לשיטתם - בספירה שעשיתי לא מצאתי 180 מקורות!




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...