23.6.2014

שיר מתקופת השואה וקטע ספרותי - מאת המשוררת זלדה

ידידי שי מנדלוביץ מצא השבוע שיר עצוב ולא-מוכר של המשוררת זלדה, שנכתב בעיצומה ובהשפעתה של תקופת השואה, ופורסם אז בירחון הנשים 'דבר הפועלת' (ב' טבת תש"ג / 10.12.42). השיר אינו מופיע בששת ספרי השירה של זלדה שיצאו בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד'.


שיר הנערה 

אֱלֹהִים, אֵיךְ לִפְרוֹחַ
אוֹתִי תְּצַוֶּה?
שָׁתַלְתָּ בִּנְהַר הַמָּוֶת
חַיַּי -
הַבְתוֹךְ דַם אַחִים
לְלַבְלֵב?
עֲנֵה:
הֲלִלְבּוֹש אֹשֶׁר
הֲלִגְמֹל פֶּרִי,
מוּל גוּפוֹת בְּלִי יָדַיִם,
מוּל גְּוִיּוֹת בְּלִי פָּנִים?
עֲנֵה - - -


בראש הגליון שבו התפרסם שירה של זלדה, פורסמה קריאה ל'נשי העולם' להתאחד מול הזוועות המתרחשות בשטח הכיבוש הנאצי:


בגליון אחר של 'דבר הפועלת' באותה שנה (י"ט תשרי תש"ג) פורסם קטע פרוזה שכתבה זלדה, מתוך חוויותיה כמורה בירושלים של אותם ימים.


תוספת (יום ג' בבוקר): כשהעליתי אתמול בלילה את השיר לבלוג, לא היה לי מושג שהיום ימלאו מאה שנה להולדתה! גיליתי את זה רק עכשיו!
השגחה מאד פרטית...

תגובה 1:

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...