10.5.2014

רישום בעלות עתיק / טכניקה גרפית לכתיבת שירים

ספר 'אורח חיים בדרכי המוסר' מאת רבי רפאל נורצי, רב במנטובה (איטליה), נדפס יחד עם ספריו 'מרפא לנפש' ו'סאה סולת' בונציה, בשנת של"ט (1579), כשנה לפני פטירת המחבר.
בטופס הספר שנסרק ב'אוצר החכמה' מצאתי רישום בעלים מעניין, בעמוד האחרון:

הסריקה אינה ברורה, אבל זה הפענוח שלי:

מאחר שאין העולם בשעת הנאמן
שֶׁאֲרָיוֹת בכל זמן ג"כ אינן במזומן
הקל יחטוף אליו זה הספר ויטמן
מחמ"ז [=מחמת זה] שַׁתִּי האותות כאן לסימן
[נאם הק'?] משה פינחס בלא"א מוהר"ר אליקום מכונה געטשליק זצ"ל

שימו לב שהחותם רמז את שמו הראשון (משה) שלוש פעמים בראשי-תיבות: בשורה הראשונה, באותיות הראשונות של שורות 1-3, ובשורה הרביעית.

'אריה' היה שם של מטבע בזמנים עברו. כוונת החותם היא שמאחר ו'אריות' אינן מצויות ומזומנות כל כך (בשביל לקנות ספר חדש), ומאחר ו"הקל" [אנשים קלים, לא הגונים] יכול לחטוף את הספר ולהטמינו, לכן "שַׁתִּי (=שמתי) האותות כאן לסימן" (ע"פ הפסוק בשמות י, א: לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ).

הצורה שבה כתב החותם את שירו היתה בטכניקה גרפית פשוטה, שהיתה נפוצה פעם מאד: כאשר כל השורות מסתיימות בחרוז זהה, כותבים את אותיות החרוז רק פעם אחת בסוף השורות, ומושכים קוים מכל שורה אל אותיות אלו. כך זה נעשה במקרה הזה:

אישיות מפורסמת מאד שחתמה פעם בצורה כזו היה השל"ה הקדוש, רבי ישעיה הלוי הורוויץ:
מתוך: שני לוחות הברית השלם, הוצאת מכון יד רמ"ה, חיפה תשנ"ז, חלק ראשון עמ' יח

החתימה עשויה מפסוקים בספר תהלים, המרכיבים בראשי-תיבות את השם: 'ישעיהו'.

כאמור, טכניקה זו היתה נפוצה מאד ומופיעה פעמים רבות בדפוס ובכתבי-יד. אביא כאן כמה דוגמאות:
נמשיך לרגע עם השל"ה. במהדורה הראשונה והשניה של החיבור 'שני לוחות הברית' (אמשטרדם ת"ח, תנ"ח), מופיעים בראש הספר "דברי שיר מהגאון המחבר ושמו ואופן חתימתו נעוץ בתחילתו וסופו":

כך גם בספר 'אור חדש' מאת ר' חיים בוכנר, שנדפס באמשטרדם תל"א (1671) - כאן.

בספר 'ברכת ה' - סמיכת חכמים' לרבי נפתלי כ"ץ, פרנקפורט תס"ד:

בסוף הספר 'עץ יוסף', קרלסרוה תקכ"ג (1763), מאת רבי יוסף דרמשטט, נדפס שיר שכתב לכבודו אביו:

ובפתיחת הספר 'נחלת שמעוני', ונדסבק תפ"ח (1728), מאת רבי שמעון פייזר מליסא (לא נמצא בכל הטפסים, הצילום מטופס 'אוצר החכמה'):

נסיים בדוגמה מכתב-יד הספריה העירונית בפרנקפורט דמיין (מספרו: HEBR. OCT 268).
מדובר בקונטרס "שיר ידידות" שנכתב לכבוד חתונת "החתן הר"ר דוד פרענקיל... ביום חתונתו" בברלין, בשנת תקמ"ז (1787), בעמוד שאחרי השער:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...