בסוף הספר שני עפרים מאת רבי צבי הירש ברודא, אב"ד העיר קיצע, שיצא לאור ע"י בן המחבר בפראג בשנת תקפ"ה (1825), באה, כנהוג בימים ההם, רשימת שמות ה"פרענומעראנטן" (פְרֶנוּמֶרַנְטֶן), דהיינו האנשים שהתחייבו מראש לקנות את הספר לכשיצא לאור. באמצע שמות המנויים מן העיר פראג, באה המליצה הזאת:
המליצה בנויה כמובן על המאמר ב"הגדה של פסח": "רשע מה הוא אומר...", ועל הפסוק (שמות יב, ג): "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת".
ראשי התיבות "ש"ע" מכוונות לשם הספר: "שני עפרים", שאותו חובה לקחת אל הבית.
תחילה חשבתי ש'רש"ה' הם ראשי התיבות "רבי שמואל הלוי" והכוונה לרבי שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה" וממלא מקומו ברבנות פראג (כשכוונת הדברים שהוא ממליץ על קניית הספר). יש לציין כי בראש הספר מתנוססת גם הסכמתו בין הסכמות רבנים אחרים.
אלא ששמו מופיע כבר בעמוד הקודם, בתחילת רשימת המנויים מפראג (ראה תמונה להלן), ומדוע קטע זה נכתב שלא בצמוד לשמו? על כן אני מסופק בדבר. יש למישהו רעיון אחר?
"רש"ה מה הוא אומר: אל כל עדת ישראל דברו לאמר, ויקחו להם ש"ע לבית, איש ש"ה לבית אבות".
המליצה בנויה כמובן על המאמר ב"הגדה של פסח": "רשע מה הוא אומר...", ועל הפסוק (שמות יב, ג): "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת".
ראשי התיבות "ש"ע" מכוונות לשם הספר: "שני עפרים", שאותו חובה לקחת אל הבית.
תחילה חשבתי ש'רש"ה' הם ראשי התיבות "רבי שמואל הלוי" והכוונה לרבי שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה" וממלא מקומו ברבנות פראג (כשכוונת הדברים שהוא ממליץ על קניית הספר). יש לציין כי בראש הספר מתנוססת גם הסכמתו בין הסכמות רבנים אחרים.
אלא ששמו מופיע כבר בעמוד הקודם, בתחילת רשימת המנויים מפראג (ראה תמונה להלן), ומדוע קטע זה נכתב שלא בצמוד לשמו? על כן אני מסופק בדבר. יש למישהו רעיון אחר?
ספר בקורת המקרא הראשון בעברית, נדמה לי, היה
השבמחק"חידושי מהרש"ה בתורה שבכתב ותורה שבעל-פה, ורש"ה מה הוא אומר לפי דעת המינים אסף וקיבץ חקר ומצא של"ה הירש"
אמנם נראה שהתאריכים לא מתאימים.
מעניין. תודה.
מחק