מכירים את 'תושלבע' = 'תם ונשלם שבח לאל בורא עולם', בו חתמו כותבים ומדפיסים אלפי ספרים מאז ומקדם?!
מתברר שיש גם 'תושלמה'.
ואת פשר ראשי התיבות ביאר רבי שלמה עצמו במקום אחר:
שלמה = שבח לאלהינו מלך העולם
תושלמה = תם ונשלם שבח לאלהינו מלך העולם
עריכה:
מתברר שיש גם 'תושלמה'.
 |
| קולופון ל'טוב טעם ודעת' (בתוך ספר 'דרכי נועם', אמשטרדם תמ"ח) |
אבל רק אצל מחבר אחד - רבי שלמה די אוליוירה.
כמו שאר רבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמשטרדם בדורו, גם רבי שלמה היה דמות צבעונית ומעניינת. בין היתר, עסק במקצוע השפה העברית, וכתב כמה חיבורים בנושא זה. בתוכם שילב גם שירי-חידות, משחקי-מילים וחידודי לשון. בעבר הזכרתי אותו כאן וכאן.
מכל מקום, הסיום 'תושלמה' הוא מיוחד לו (עד כמה שידוע לי) והוא כמובן רומז לשמו - שלמה.
כאן בולט יותר הרמז לשמו:
 |
| קולופון לספר 'דרכי נועם' (אמשטרדם תמ"ח) |
 |
| בסוף 'דרכי ה'' (נדפס עם ספר 'דרכי נועם' הנ"ל) [ה"מפורש" הוא שמו, וה"סתום" הן התיבות 'שבח לאלהינו מלך העולם'] |
תושלמה = תם ונשלם שבח לאלהינו מלך העולם
ב'תושלמה' חותם בכמה מספריו.
מלבד זאת, ישנם עוד 'קולופונים' מעניינים בחיבוריו, אך נקצר כעת (אפשר לצפות באוסף מחיבוריו כאן). נביא לסיום רק אחד מהם:
 |
| בסוף ספר 'עץ חיים' (אמשטרדם תמ"ב) |
"אילן הר הזיתים" הוא רמז לשמו. "אוליוירה" (oliveira) בפורטוגזית הוא "עץ זית".
ולמי שתהה מה עושות המילים "אילן" ו"זית" בשולי שיר-החתימה, התשובה כדלקמן:
המילה "זית" שבצד שמאל, היא בעצם "שומר דף" לעמוד הבא בו מתחיל חיבור בשם "זית רענן". לפי דעתי, כדי לשפר ויזואלית את הדף, הוסיפו המדפיסים את המילה "אילן" בצד ימין לשם האיזון. כך נוצר הצמד "אילן זית" שחוזר שוב על הרמז לשמו של רבי שלמה.
כעת מצאתי כי 'תושלמה' מופיע פעמיים בספר מאה ברכות שנדפס באמשטרדם תמ"ז. פעם אחת אמנם בסוף שיר של רבי שלמה די אוליוירה ('חקור לך מהלך כידוד'; למרות שלא צויין שם שהוא מחבר השיר), אבל פעם נוספת בסוף שיר של חברו רבי יצחק אבוהב. כך שייחוס 'תושלמה' לרבי שלמה קצת מתערער. מצד שני, מדובר על ספר שנדפס באמשטרדם בתקופתו ואולי אפילו בהשתתפותו.
ראו גם את תגובתו של 'יעקב ס.' על הפוסט הזה.
כנראה בגלל נדירותה של 'תושלמה' היא אינה מופיעה בספרם המשובח של ש' אשכנזי וד' ירדן,'אוצר ראשי תבות'.
השבמחקוכנראה המחברים הנזכרים לא ראו את הקולופנים הנ"ל.
אך מאידך, את שלמ"ה = שבח לאל מלך העולם, כן הובא (עמ' 560).
ולכאורה ניתן להסיק, שהנוטריקון "שלמה" אינו המצאתו של ר' שלמה די אוליוירה אלא נטל מן המוכן (ולכל היותר, שינה מעט את פענוחו)והוסיף רק את התי"ו והשי"ן וכך יצא 'תושלמה'.
אוגב, קיים גם נוטריקונים נוספים ל'תושלבע':
תותלע = תם ונשלם תהלות לאל עליון (אוצר ראשי תבות, עמ' 584)
תובהל = תם ונשלם ברוך ה' לעולם (שם, עמ' 581)
את הנוטריקון 'שלמה' לחוד, ראיתי בסוף אחד החיבורים של די אוליוירה, ובאופן עקרוני יכול להיות ששם ראו זאת מחברי 'אוצר ראשי תיבות'.
מחקכאן המקום להעיר על ספרו הקלאסי של הרברט גולדסטיין, classical mechanics, שיצא לאור ב 1950 ושמש שנים רבות כספר לימוד סטנדרטי בתחום המכניקה הקלאסית. הספר כתוב כולו באנגלית כמובן, אבל בסוף הקדמת המחבר (עמוד XII) נכתבה בעברית המלה תושלב"ע.
השבמחקתודה! מעניין מאד!
מחק