כהשלמה מעניינת לפוסט "אונייה בחתימה", אביא כאן טביעת חותם עברי מתקופת בית ראשון (המאה השמינית לפני הספירה) שהיה שייך לאדם בשם "אניהו בן מירב". בראש החותם גולפה אוניית-מפרש נאה, ומתחתיה, בכתב-עברי עתיק, הכיתוב: "לאניהו בן מירב".
נחמן אביגד, תיאר חותם זה במאמרו "האנייה של אניהו - חותם עברי המעוטר באניית-מפרש", קדמוניות טז, 4 (תשמ"ד). הוא משער כי השם "אניהו" (שלא מוזכר במקרא, אך נמצא בכתובת-קבורה שהתגלתה בהרי חברון) גזור מלשון "און" (כוח), אך מניח בצדק כי הסיבה שבעל החותם בחר באונייה בתור סמל, היא הדמיון בין שמו לאונייה.
לא ברור היכן נתגלה חותם זה ואצל מי הוא כיום. בהערה שהקדים למאמרו, מבהיר אביגד כי לא ראה את החותם המקורי, רק את צילום טביעתו, וכי החותם נמצא אצל "אספן פרטי בארצות-הברית שרכש אותו לפני שנים מספר בירושלים".
[האם החותם אינו נראה "מדי" טוב? אינני מבין בארכיאולוגיה. מכל מקום, שמעתי שמועה עמומה שמדובר בזיוף. אודה למי שיחכים אותי בעניין זה].
[האם החותם אינו נראה "מדי" טוב? אינני מבין בארכיאולוגיה. מכל מקום, שמעתי שמועה עמומה שמדובר בזיוף. אודה למי שיחכים אותי בעניין זה].
מכל מקום, "החברה הישראלית למדליות ומטבעות" טבעה מטבע מיוחד בשנת תשמ"ה (1985) לכבוד הממצא הזה (את ההסבר המלא ראו כאן), הנה:
(תודה להרב יעקב ישראל סטל שהמציא לידי את המאמר בקדמוניות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.