אשר בחר בנו מכל העמים הקדמונים

חוקר החסידות והביבליוגרף הנודע, ר' חיים ליברמן, מספר באחד ממאמריו, על שיטת הצנזורה הייחודית של יעקב טוגנהולד, מראשוני המשכילים בפולין, ששימש כצנזור הראשי לספרים עבריים בעיר ווארשא.

דרכי הצנזורה השגרתיות היו השמטה של מילים "בעייתיות" או החלפתן באחרות, אך יעקב טוגנהולד המציא שיטה משלו. במקום למחוק או להחליף את הנוסח החשוד, הוא נהג "להכשיר" אותו, באמצעות הערות שוליים שמספקות הסבר "תקין פוליטית" לנוסח המקורי.

ר"ח ליברמן מביא כמה דוגמאות מ"הסבריו" של טוגנהולד, מתוך הערות שוליים שהוסיף להגדה של פסח:
לאשר בחר בנו מכל עם - הוסיף טוגנהולד הערה: "מלת עם, לשון, קאים רק על הלשונות והעמים הקדמונים אשר לא האמינו בבורא עולם".
וכך הלאה:
בין ישראל לעמים - "היינו העמים הקדמונים שלא האמינו בבורא עולם".
השתא עבדי - "היינו עבדים לקנינים הזמנים".
לשנה הבאה בני חורין - "חירות הנפש מהבלי העולם הזה".
שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו - "קאי על הדורות שחלפו ועברו כבר אבל בדורות הללו, בפרט בארצות איראפא חוסים אנחנו בצילם תחת צל מלכי חסד".

"מסופקני אמנם", כותב ר"ח ליברמן, "אם האמין בעצמו שבני-תורה ויודעי לשון הקודש יקבלו את פירושיו, אבל כלפי חוץ היה הכל כשר וישר" (אהל רח"ל ג', עמ' 642-645). 

הנה דוגמה שמצאתי ב"תיקון ליל שבועות", שנדפס דווקא בזיטומיר ולא במקומו של טוגנהולד. כנראה שהטכניקה עברה גם למקומות אחרים באימפריה הצארית.

נזכיר כאן טכניקה נוספת שרווחה מאד אצל הצנזורים היהודים-רוסיים, והיא "תיקון" הטקסט באמצעות הוספת מילה. למשל, "הפקר בית דין הפקר" תוקן על ידי הוספת מילת העבר "היה": "הפקר בית דין היה הפקר".
באותה צורה, תוקן הנוסח ה"בעייתי" של "אתה בחרתנו מכל העמים" על ידי הוספת "הקדמונים" אחרי מילת "העמים". תיקון כזה נמצא בספרים רבים, ולעתים גם נשאר במהדורות חדשות שנדפסות בימינו (מחוסר שימת-לב או חוסר-ידע שמדובר בתיקון צנזורה).

הנה שתי דוגמאות:



"אבי שבשמים... הפרשת את עמך ישראל מתוך שבעים עמים הקדמונים..."
מתוך תהלים עם פירוש השל"ה ומשפט צדק לרבי משה מזאלשין (וילנה תרפ"ט)



"יתן במחשבתו הודאה עצומה... ע"ז [=על זה] שהבדיל אותנו מן העמים הקדמונים...".
מתוך ספר "יסוד ושורש העבודה" (ווארשא תר"ן)