צמיד הזכרון של סבא - אסיר מספר 67737

ביום שבת כ"ז אייר תש"ד (20 במאי 1944) הגיע סבי - ר' נח שטרן הי"ו - למחנה ההשמדה אושוויץ, יחד עם אביו - ר' ישראל שטרן, אמו - פריידל, ושמונה אחיו ואחיותיו (בתיה-מרים, יואל, שרה [שורי], יוסף, רבקה, שמואל-יעקב, משה וחיה - שהיתה בת שנה, ה' ינקום דמם). כולם, חוץ ממנו, הובלו לצד שמאל בסלקציה שנערכה מיד עם רדתם מהרכבת, וכפי הנראה, נרצחו כבר באותו לילה (כ"ט אייר) בתאי הגזים ובמשרפות אושוויץ.
מוצאו של סבי בעיירה קטנה בשם סוואַליאַווע (Szolyva) השוכנת בהרי הקרפטים, שבאותם ימים השתייכה מבחינה מדינית לצ'כוסלובקיה. ביום טוב האחרון של חג הפסח תש"ד (אפריל 1944) רוכזו יהודי סוואליאווע בבית הכנסת, משם הוסעו ברכבת לגטו במונקאץ', שם שהו יחד עם אלפי יהודים מעיירות הסביבה תחת כיפת השמים כארבעה שבועות. ב-15 במאי, הועלו כולם לרכבות והובלו לאושוויץ. 

מספר ימים לאחר הגיעו לאושוויץ נשלח סבי למחנה גוּזן (Gusenn), אחד ממחנות-הבת של מחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה. 

לפני כמה שנים מצאתי ברשת את כרטיס האסיר של סבי, שמולא בדייקנות גרמנית כשהגיע למחנה גוזן. בכרטיס נרשם בין היתר שמו, שם אביו ואמו (ושם נעוריה של אמו: מאייר), תאריך הלידה שלו, מספר האסיר שלו, וכן התאריך בו נשלח מאושוויץ והתאריך שבו הגיע לגוזן. מן הכרטיס למדתי שהגיע לגוזן ב-28 במאי 1944.

בראש הכרטיס הכתובת: Haftlings-Personal-Karte = כרטיס אסיר אישי, והחותמת: Jude - יהודי. 

KL = Konzentrationslager = מחנה ריכוז

​RSHA = Reichssicherheitshauptamt = משרד ראשי לביטחון הרייך​

לאחר שחרורו נדד סבי, כמו יתר הפליטה, במחנות העקורים בגרמניה ולאחר מכן באיטליה, עד שעלה לארץ ישראל זמן קצר לאחר קום המדינה.

בביקור שערכנו אצלו בחג הפסח האחרון, סיפר לי סבי כמסיח לפי תומו סיפור מעניין אודותיו, שלא הכרתי עד כה:

מאחר ונשלח ישירות מאושוויץ לגוזן לא קועקע על בשרו מספר האסיר (עד כמה שהבנתי גם באושוויץ עצמה קועקעו היהודים רק בתקופות מסוימות), אלא נתפר על בגדי האסיר שלו. כמו כן, הוא קיבל צמיד מתכת עם מספר האסיר שלו, שאותו ענד על ידו באופן קבוע.

לאחר המלחמה, כאשר שהה במחנה עקורים בפירט (Fürth) שבגרמניה, לקח סבי מטבע כסף גרמני, הביאו לצורף מקומי כדי שיכין לו צמיד במתכונת דומה לצמיד האסירים שענד על ידו בהיותו בגוזן. 

סבי אינו זוכר האם ומתי צמיד האסירים המקורי אבד לו, אך יודע לומר שעשה את הצמיד השני כזכרון לצמיד המקורי.

סבי שמר על הצמיד עד היום, וכאמור - רק בחג הפסח האחרון זכיתי לראשונה לראותו ולשמוע את הסיפור. 

כפי שניתן לראות, על הפלטה של הצמיד בחר סבי לכתוב את שמו (הצורף כתב את שמו הפרטי בצורה משובשת), ובצדה השני הוסיף את מספר האסיר שלו, את שם העיר והתאריך שבהם נעשה הצמיד. 

צמיד הזכרון של סבא (צילום: יגאל פרדו) בחזית הפלטה - הכיתוב: NEO STERN (נח שטרן, בשיבוש). בגב הפלטה - מספר האסיר של סבא: 67737 וראשי התיבות K.L.M. (Konzentrationslager Mauthausen = מחנה ריכוז מטהאוזן), והכיתוב: "Fürth 1947"

בעיניי יש משהו סמלי בבחירה של סבא להחליף את הצמיד המקורי - בו הוא היה רק מספר האסיר שלו - לצמיד שבו מופיע השם שלו. לאמור: ניסיתם למחוק את שמי ולא עלתה בידכם...

סבי - נח שטרן - לאחר השחרור, בהיותו בן 16

זכה סבי לעלות לארץ ישראל, להקים בה משפחה מפוארת, בנים ובנות, נכדים ונכדות, נינים ונינות. דור ישרים מבורך. כן ירבו.