 |
| אילן |
בסופו של הפוסט הקודם הזכרתי את ה"חלונות" הריקים שהושארו בתוך הטקסט המודפס של מסכת עירובין.
המקומות הריקים הושארו ע"י המדפיסים, בשל קושי טכני להעתיק בדפוס את איורי ההסבר שהיו במקור בכתבי-היד, ובמחשבה שלאחר מכן יושלמו האיורים בכתב-יד (וראו את המאמרים של אלי גנויאר שהפניתי אליהם).
כידוע, במסכת עירובין יש צורך מיוחד בתרשימים להמחשה, וכפי שראינו - במהדורת בומברג הושארו מקומות ריקים היכן שהיה אמור להופיע תרשים. בפועל, בעותקים רבים נשאר המצב כפי שהוא, התרשימים לא נוספו בהמשך, וה"חלונות" נותרו ריקים.
תופעה דומה מופיעה בספר תולדות אדם וחוה לרבינו ירוחם, שנדפס בקושטא בשנת רע"ו (1516), בחלק העוסק בדיני עירובין.
גם כאן, בדומה לדפוס בומברג, הושארו מקומות ריקים לתרשימים שיושלמו אחר כך, אך המעניין הוא כי בחלק מהמקומות עיצבו המדפיסים את הטקסט באופן ש"החלל הפנוי" הופך לאיור.
לא ברור לי מדוע הם עשו זאת. כאן עולה השאלה האם תכננו להכין איורים (בתחריטי-עץ) ולהטביע אותם במקומות הריקים לאחר ההדפסה, ואולי השאירו זאת לקונים - שיעתיקו בכתב-ידם את האיורים למקומות הריקים.
יתכן שהמדפיסים שיערו שהאיורים לא יתווספו לאחר מכן (כפי שבסוף אכן אירע) ועל כן ניסו ליצור בעצמם את האיורים (באופן חלקי - ראה להלן) בדרך כזו של עיצוב הטקסט.
אלו שאלות שאין לי תשובה עליהן.
בכל מקרה, האיורים שהופיעו בכתבי-היד היו מפורטים הרבה יותר.
כך לדוגמה נראה ה"אילן", מן התמונה הראשונה לעיל, בכתב-יד של החיבור מן המאה ה-15 (כת"י NY JTS 6528; באדיבות ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה):
וכך נראית ה"קשת" (מראש התמונה השניה לעיל):
ברור שהרווח המעוצב שהשאירו המדפיסים לא משתווה לפירוט של האיורים בכתב-היד, אבל נראה שבכל זאת ניסו לעשות ככל יכולתם.
המהדורה הבאה של הספר נדפסה בוונציה שי"ח (1553), בדפוס בראגדין. אני משער שכאן כבר לא היה לפני המדפיסים כתב-יד עם איורים, ורק מהדורת קושטא עמדה לפניהם. למדפיס לא נותר אלא לחקות את המהדורה הקודמת ולהדפיס את המקומות הריקים בדרך דומה.
הנה דפים ממהדורת ונציה (דפים צז-צט):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.