אחד מחיבוריו של רבי ישראל יעקב אלגאזי, מחכמי אזמיר וירושלים, ששימש כ"ראשון לציון" בירושלים, הוא החיבור "מענה לשון". חיבור זה נדפס ע"י בנו רבי יום טוב (מהרי"ט) אלגאזי בשתי "פעימות": חלקו הראשון של החיבור נדפס בספר 'נאות יעקב' (אזמיר, תקכ"א 1761), וחלקו השני והשלישי של החיבור בספר 'קהלת יעקב' (שאלוניקי, תקמ"ו 1786).
חיבור זה בנוי כלקסיקון של מילים ומושגים, חלקו הראשון כולל ערכים מא' עד ת' תחת הכותרת "לשון תורה", החלק השני - ערכים של "לשון חכמים", והחלק השלישי - ערכים של "לשון בני אדם".
הנה עמוד אקראי לדוגמה מתוך החלק הראשון:
המעניין הוא שהמדפיס החליט "להדגיש" - באותיות גדולות - רק חלק מהערכים בכל עמוד, וכך אירע שהערכים האחרים "נבלעים" בפסקה אחת עם הערך הקודם להם. נראה כי זה נעשה בצורה שרירותית לגמרי. בתמונה הבאה תוכלו לראות את אותו עמוד, אלא שסימנתי בעיגולים את המקומות בהם מתחילים ערכים חדשים, שלא הודגשו:
אני משער שבבית הדפוס לא היו מספיק אותיות גדולות שיספיקו לכל ערכי החיבור, וע"כ הן "פוזרו" על פני כל הספר, אולי מתוך מחשבה שהדבר ישווה לספר מראה גרפי נאה.
יש לכם הסבר יותר טוב?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.