20.3.2014

הגהות הצנזור שליט"א

בעבר כתבתי כאן על שיטת הצנזורה המיוחדת של יעקב טוגנהולד הצנזור בוורשא, שנהגה גם בדפוס זיטומיר, "להכשיר" את המילים הבעייתיות (מבחינת הצנזורה) באמצעות הערות שוליים שמספקות הסבר "תקין פוליטית" לנוסח המקורי.
והנה, הגיע לידי מחזור לראש השנה ויום כיפור שנדפס בשנת תר"ב (1842) ביוזפוב, בדפוס שהקימו מחדש בני משפחת שפירא, במקום בית דפוסם בסלאוויטא, שנסגרת בפקודת השלטונות אחרי שנת תקצ"ו (1836). 
(בית הדפוס ביוזפוב פעל תקופה קצרה ונדפסו בו ספרים בודדים. לאחר מכן, עברו המדפיסים לעיר ז'יטומיר, בה הקימו דפוס שפעל בשנים תר"ז-תרכ"ז).
מחזור זה עמוס לכל אורכו בעשרות הגהות מן הסוג הזה, שבהן מפרש הצנזור את מילות התפילות והפיוטים באופן שיהיו "כשרות" מבחינה פוליטית ועל מנת להתאימן לרגישות הגבוהה שהיתה באימפריה הרוסית כלפי כל אמירה אנטי-פטריוטית.
לעתים היה צריך הצנזור לנקוט מידה לא קטנה של יצירתיות. להלן דוגמאות אחדות מן ההגהות הרבות שבמחזור:

המשפט: "ובכן ישלש שופרות ערץ ויפחיד חורי ארץ".
הגהת הצנזור: היינו אותם החורים והשרים שלא יאמינו בה'.

המשפט: דברה אני במלכות ומי יוכל למלוך.
הגהת הצנזור: עול מלכות הרומיים מימי קדם על ירושלים.


המשפט: וכעבור סופה בהלך יחלוף ממלוך.
הגהת הצנזור: וכן היה כי עתה אזלת יד הרומיים.

המשפט: טורח מלכיות.
הגהת הצנזור: קאי על הממונים ששלחו הרומים לארצות אחרות כמו פראקאנסולין פרעטארען. (=פרוקונסול ופריאטור הם שמות תפקידים באימפריה הרומית).

המשפט: יהב משליכים עליו בני מלכים.
הגהת הצנזור: בני מלכים על שמכירין בורא אחד ומלכותו בכל העולם ולא כעובדי האלילים.

המשפט: כלה אל תעשה לשארית בני מלך.
הגהת הצנזור: פי' נקראים בני מלך לפי שמכירים מלכות ד'.

המשפט המקורי: מוטות צרים שבר והכחידם.
המשפט במחזור: מוטות שבר והכחידם. (בנוסף להגהה, הושמטה גם המילה "צרים")
הגהת הצנזור: פי' הנטיה שהיצה"ר והשטן רוצים לנטות אותנו לעבור פי ה'.


18.3.2014

רש"ה מה הוא אומר

בסוף הספר שני עפרים מאת רבי צבי הירש ברודא, אב"ד העיר קיצע, שיצא לאור ע"י בן המחבר בפראג בשנת תקפ"ה (1825), באה, כנהוג בימים ההם, רשימת שמות ה"פרענומעראנטן" (פְרֶנוּמֶרַנְטֶן), דהיינו האנשים שהתחייבו מראש לקנות את הספר לכשיצא לאור. באמצע שמות המנויים מן העיר פראג, באה המליצה הזאת:

"רש"ה מה הוא אומר: אל כל עדת ישראל דברו לאמר, ויקחו להם ש"ע לבית, איש ש"ה לבית אבות".

המליצה בנויה כמובן על המאמר ב"הגדה של פסח": "רשע מה הוא אומר...", ועל הפסוק (שמות יב, ג): "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת".
ראשי התיבות "ש"ע" מכוונות לשם הספר: "שני עפרים", שאותו חובה לקחת אל הבית.

תחילה חשבתי ש'רש"ה' הם ראשי התיבות "רבי שמואל הלוי" והכוונה לרבי שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה" וממלא מקומו ברבנות פראג (כשכוונת הדברים שהוא ממליץ על קניית הספר). יש לציין כי בראש הספר מתנוססת גם הסכמתו בין הסכמות רבנים אחרים.
אלא ששמו מופיע כבר בעמוד הקודם, בתחילת רשימת המנויים מפראג (ראה תמונה להלן), ומדוע קטע זה נכתב שלא בצמוד לשמו? על כן אני מסופק בדבר. יש למישהו רעיון אחר?


17.3.2014

משלוח מנות - שירו של רבי יקותיאל גורדון על סיפור המגילה

על שיר המגילה של רבי יקותיאל גורדון - תלמיד הרמח"ל, כתבתי כאן לפני הרבה זמן, והנה זה התפתח לקונטרס קטן, ששלחתי השנה כ"משלוח מנות" וירטואלי. אתם מוזמנים לקרוא, ואפשר גם להוריד את הקובץ (בלחיצה על הסמל המתאים בראש המסגרת)