על תמונות דמיוניות של צדיקים יש הרבה מה לכתוב, הפעם אתמקד ברבי יצחק לוריא - "האר"י הקדוש".
ובכן, בחיפוש קצר מצאתי שהאר"י "זכה" לכמה איורים מפוקפקים. נתחיל בתמונה הבאה, שמעטרת כמה אתרי קבלה:
כפי שניתן לראות כאן, מקור התמונה בתדפיס ישן מצפת, שלא ידועים לי פרטים עליו (ואשמח להחכים).
אחרים דמיינו את האר"י כך:
וגם כך:
(כמדומני שהתמונה האחרונה יוחסה גם לצדיקים אחרים. לי היא מזכירה את התמונה של רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים").
אבל היום מצאתי תמונה בשער הספר הנודע "שומר אמונים" (המכונה גם "שומר אמונים קדמון" להבדילו מספר מאוחר בשם זה), מאת המקובל רבי יוסף אירגס, במהדורה הראשונה שנדפסה באמסטרדם בשנת תצ"ו (1736):
בראש השער מופיע איור קלאסי של משה רבנו עם לוחות הברית, אלא שמתחתיו הוסיפו המדפיסים את התוית "רבינו הקדוש". כינוי זה שמור על פי רוב לרבי יהודה הנשיא עורך המשנה, אך בהקשר של הספר הזה, נדמה לי שכוונת המדפיסים היתה להאר"י, שאולי הופך כאן ל"משה רבנו" שני, המוסר את תורת הקבלה.
אני משער שנעשה כאן שימוש חדש בשער קיים (אם כי טרם מצאתי שער זה בספרים אחרים), וכוונת המאייר המקורית היתה באמת למשה רבנו. המדפיסים הוסיפו גם את הפסוק שמעל הדיוקן: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים" (ישעיהו כו, ב) הרומז לשם הספר.
הוספה 12/3/15: השוו לשער הספר 'כוזרי שני' שיצאה לאור בלונדון תע"ד - ראו כאן.
ובכן, בחיפוש קצר מצאתי שהאר"י "זכה" לכמה איורים מפוקפקים. נתחיל בתמונה הבאה, שמעטרת כמה אתרי קבלה:
אחרים דמיינו את האר"י כך:
אבל היום מצאתי תמונה בשער הספר הנודע "שומר אמונים" (המכונה גם "שומר אמונים קדמון" להבדילו מספר מאוחר בשם זה), מאת המקובל רבי יוסף אירגס, במהדורה הראשונה שנדפסה באמסטרדם בשנת תצ"ו (1736):
אני משער שנעשה כאן שימוש חדש בשער קיים (אם כי טרם מצאתי שער זה בספרים אחרים), וכוונת המאייר המקורית היתה באמת למשה רבנו. המדפיסים הוסיפו גם את הפסוק שמעל הדיוקן: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים" (ישעיהו כו, ב) הרומז לשם הספר.
הוספה 12/3/15: השוו לשער הספר 'כוזרי שני' שיצאה לאור בלונדון תע"ד - ראו כאן.
זה לא פרצופו של זאוס בהרבה ציורים קלאסיים?
השבמחק