בחודש טבת ת"ש (דצמבר 1939) ניגש בחור ערבי למשרד הרבנות בעיר ביירות וסיפר כי למעשה הוא יהודי שנחטף בילדותו, 12 שנה קודם לכן, בעיר ירושלים, וכי שמו אברהם. את שם משפחתו לא זכר.
כך התפרסמה הידיעה בעיתון "הצופה" מיום 25 בדצמבר 1939:
עד מהרה נמצא אביו, ישראל פליקמאן, עובד מחלקת הטלגרף בירושלים, כפי שדיווח עיתון "דבר" (27 בדצמבר 1939):
נוסח כמעט זהה התפרסם באותו יום בעיתון הצופה.
והנה נזדמנה לנו הצצה קצרה אל מאחורי הקלעים במכתב שהגיע ל"קדם - בית מכירות" לאחרונה.
מדובר במכתב שכתב רבי שבתי בוחבוט, רבה של ביירות, להרב בן ציון חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי לארץ ישראל.
גוף המכתב, שנכתב ביום שלישי, י"ד טבת ת"ש (26 בדצמבר 1939), עוסק בעניינו של יהודי אחר שנמצא במאסר, אך בשולי המכתב הוסיף הרב בוחבוט דברים הנוגעים לפרשת החטיפה של פליקמאן:
כך התפרסמה הידיעה בעיתון "הצופה" מיום 25 בדצמבר 1939:
עד מהרה נמצא אביו, ישראל פליקמאן, עובד מחלקת הטלגרף בירושלים, כפי שדיווח עיתון "דבר" (27 בדצמבר 1939):
נוסח כמעט זהה התפרסם באותו יום בעיתון הצופה.
והנה נזדמנה לנו הצצה קצרה אל מאחורי הקלעים במכתב שהגיע ל"קדם - בית מכירות" לאחרונה.
מדובר במכתב שכתב רבי שבתי בוחבוט, רבה של ביירות, להרב בן ציון חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי לארץ ישראל.
גוף המכתב, שנכתב ביום שלישי, י"ד טבת ת"ש (26 בדצמבר 1939), עוסק בעניינו של יהודי אחר שנמצא במאסר, אך בשולי המכתב הוסיף הרב בוחבוט דברים הנוגעים לפרשת החטיפה של פליקמאן:
ברגע זה קבלתי העתון הארץ מי"ד טבת ואת המאמר "נמצא אבי הירושלמי השבוי (ישראל פליקמאן)" (ומה מאד שמחתי כי היה ה' בעזרנו להשיב לב בנים על אבות) והאב יוצא בימים הקרובים כדי להחזירו אליו - עכ"ל [=עד כאן לשונו] - מחר אנכי אשלח ציר מיוחד להביא הצעיר אברהם פליקמאן להיות תחת השגחתנו עדי בא אביו, וכמובן כי מצדם ישתדלו שיביא רשיון מיוחד להצעיר בכדי שיוכל לנסוע עם אביו בלתי שום קושיים, כי בני הכפר הוציאו לו פספורט בשם מוסלמי סיעי מאנשי הכפר בכל אופן הברר הדבר כי הפספורט הוא מזוייף וימצאו עדים בדבר כי הוא שבוי.ניתן להבחין בכתב ידו של הרב עוזיאל שכתב על גבי המכתב: "כ"ב טבת... להזמין את מר פליקמאן ע"י מזכירות הרבנות הראשית".
היה מרגש מאוד לקרוא על אברהם פליקמאן.
השבמחקשרה רז