בכתובה שנדפסה בבואנוס איירס, מצאתי איור שהיה נראה לי מוכר:
במרכז התמונה נראית ידו של החתן העונדת טבעת על יד הכלה, אך ברור שההשראה לציור היא איור בריאת האדם של מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית:
_Detail.jpg)
הנה הכתובה במלואה:
_Detail.jpg)
מסע במרחבי המילה הכתובה, בין ספרים, תקופות ואנשים... עוצר בתחנות שונות, מי יודע לאן עוד נגיע
יורשה לי לשאול, למה זה כל כך ברור שהאיור בכתובה הוא בהשפעת הציור של מיכאלנג'לו? ראשית, הכתובה נראית מהתקופה שבין שתי המלחמות או אחורה, ועד כמה בכלל אפרש להניח ביחס לאותה תקופה - לפני עידן האנציקלופדיות הצבעוניות ודומיהן, שלא לומר האינטרנט - שכל אחד הכיר בהכרח את ציורי הקאפלה הסיסטינית?
השבמחקשנית, האם לא ניתן לומר שמבחינה אובייקטיבית אחד הרגעים הבולטים בחופה הוא אותו מפגש חגיגי בין ידו של החתן לידה של הכלה, לשם נתינת הטבעת שהיא לב מעשה הקידושין? אין זה בלתי מובן מדוע בחר המאייר לעשות על זה פוקוס.
שלום מישקה ותודה על התגובה.
מחקראשית, הכתובה היא משנות החמישים.
שנית, כפי שכתבת המפגש בין הידיים בחופה הוא אכן אחד הרגעים הבולטים בחופה, ובכל זאת, הזווית שבה צוירו הידיים הזכירה לי מאד את הציור של מיכלאנג'לו. ייתכן שזה לגמרי מקרי והתנסחתי בבטחון יתר :)
אני גם לא רואה כל-כך את הקשר הרעיוני בין הפרסקו של מיכאלאנג'לו המתאר את רגע הפחת הנשמה באדם, לבין מעמד הנישואין.
מחקבנוסף, תנוחת יד הכלה אכן מזכירה את תנוחת היד של האדם, אך ידו של הא-ל בציורו איננה באותה זוית כלל כידו של החתן.