רבי שמואל לנדא והקיסרים - יוסף השני ופרנץ השני

לפני זמן מה נמכר ב"קדם - מכירות פומביות" פורטרט מודפס של רבי שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה" וממלא מקומו ברבנות פראג.

הכיתוב תחת התמונה: "Rabbi Samuel Landau, Erster Oberjurist und Religions Vorsteher zu Prag – צורת הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה שמואל סג"ל לנדא נ"י, שמו נודע בתשובותיו והגהותיו בספרי נודע ביהודא ודורש לציון וחכמתו תרון בחבורו תשובת שיבת ציון רועה נאמן לקהל עדתו עדת ישרון ק"ק פראג".

כעת מצאתי איור נוסף שלו:

באיור מצביע רבי שמואל על ספר שבו נכתב: "ואהבת לרעך כמוך". לא ברור לי מדוע בחר הצייר דווקא בפסוק זה.

הרב איתם הנקין שלח לי איור נוסף שלו:

וראו גם כאן.

* * *

רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, בביוגרפיה שלו על ה"נודע ביהודה" - מופת הדור, פיוטרקוב תרצ"ד (עמ' צו-צז, הערה ג'), מספר כיצד הפסיד רבי שמואל לנדא את תואר ה"אב"ד" בתשובה לא-מחושבת שענה לקיסר יוזף השני:

"וזאת לדעת כי אחר רבינו יחזקאל זצ"ל, לא נתנו תואר אב"ד לשום רב (היו מכונים רק ראש ב"ד), ויהי כאשר עלה הג"מ שמואל לנדא ז"ל על כסא אביו, צוה המלך הקיסר יוסף השני לקראו לפניו וחשב לנטלו ולנשאו בתוארי החשיבות כאביו רבינו הנו"ב [הנודע ביהודה] זצ"ל. ויהי כבואו לפניו שאל אותו הקיסר "ההנך חכם כאביך" והשיב "פחות ממנו הרבה" (איך  פיעל וועניגער). התשובה הלזו לא מצאה חן בעיני הקיסר ולכן הסב את פניו ממנו, יען היה לו להשיב "אבי היה גדול ממני הרבה (מיין פאטער פיעל מעהר), והיה נשמע כי אביו היה יותר גדול, לא כן באמרו, איך פיעל וועניגער, משמע אשר אביו לא היה חכם גדול והוא עוד פחות ממנו ומחוסר חכמה"

את הדברים מביא קאמלהאר בשם ידידו הגאב"ד דפלונסק (רבי צבי מיכלזון) ששמע זאת מסבו רבי שמואל אליהו שווערדשארף. ומוסיף שבעקבות הסיפור הזה נמנע סבו מלעמוד ליד הקיסר כשהזדמן לו הדבר, באמרו: "אם ארז בלבנון קדוש ישראל וגאונו נלכד באמרי פיו איך יש לי לירא מזה".

[הוספה: ידידי הרב יחיאל גולדהבר העירני כי סיפור זה לא יתכן, וכנראה שמדובר באגדה, שכן הקיסר יוזף השני מת עוד בחיי הנודע ביהודה, ויורשו וממלא מקומו היה אחיו ליאופולד].

* * *

מלבד ספר התשובות שלו "שיבת ציון" (פראג תקפ"ז), היה רבי שמואל מעורב בכמה מספרי אביו, אם בעריכתם והבאתם לדפוס, ואם בהוספת חידושים והערות משלו בתוך חיבורי אביו (מלבד זאת עסק גם במכירתם והפצתם - ראו כאן).

שער הספר 'שיבת ציון'
בתחתיתו ניתן לראות את אישור הצנזור קרל פישר עליו סיפרנו פה
החתימה למעלה היא של רבי משה מרדכי שענפעלד, כנראה אב"ד שימאני

בספר הדרשות "אהבת ציון" שערך והביא רבי שמואל לדפוס (גם כן בפראג, תקפ"ז), מופיעות 12 דרשות, מתוכן 8 דרשות מאת אביו ה"נודע ביהודה" ו-4 דרשות שלו. ביניהן נמצאת גם דרשה שנשא רבי שמואל בבית הכנסת "מייזל" בפראג, לרגל נצחונו של הקיסר פרנץ השני במלחמה (הכוונה כנראה לקרבות הקואליציה נגד נפוליאון, בשנים 1812-1814. ראו כאן).

הנה כמה קטעים מהדרשה:

בעת הכתרתו של פרנץ השני ל"קיסר אוסטריה" בשנת 1805, נשאו יהודי פראג תפילה חגיגית לכבודו ולכבוד רעייתו (?) שנדפסה בקונטרס מיוחד:

הקונטרס נמצא ב'אוצר החכמה' ראו כאן.
תפלה נוספת לכבוד הקיסר ואמו, שנדפסה בפראג, ראו כאן.