בעבר אספתי כאן חתימות מחורזות שהיו נפוצות אצל בעלי ספרים. היום נתקלתי ברישום נחמד שלא הכרתי, שנחבא לו בין שרבוטים רבים בדף כריכה של ספר:
מדי הלכתי בשווקים וברחובות
קניתי אבנים טובות,
אבנים טובות קניתי
ואנשים רעים ראיתי [גירסה אחרת שם: ואנשים ממינים שונים ראיתי],
ראיתי אנשים באיזה שעות
ראיתי אנשים באיזה שעות
שקונים ספרים בלי מעות
רק בעשר אצבעות,
על כן לא יאשמו
כל החותם בו*
כל החותם בו*
[וכאן מגיע שם הבעלים]
* ע"פ תהלים לד: "ולא יאשמו כל החוסים בו" (ובהברה אשכנזית "החותם" נשמע כמו "החוסים").
* ע"פ תהלים לד: "ולא יאשמו כל החוסים בו" (ובהברה אשכנזית "החותם" נשמע כמו "החוסים").
מליצה דומה קיימת בחתימות רבות:
"מגן הוא לכל החותם בו" (במקור: "לכל החוסים בו", תהלים יח. וגם כאן בהברה אשכנזית "החותם" נשמע כמו "החוסים"). |
| מגן הוא לכל החותם בו, לה' הארץ ומלואה... |
 |
| מגן הוא לכל החותם בו, הקטן בנימין... |
--
פרופ' דוד אסף הפנה אותי (בתגובה לפוסט זה) לסיפורו של ש"י עגנון "ש"ס של בית זקני", שם נכתב:
"....ספרים הרבה מצאתי בארון וכתוב בהם יעזור ויושיע ויגן לכל החותם בו, ולמטה בזה כתוב שמו ושם אביו וחניכתו...".
Hi, from when in havarah achkenaz it is choisim ,maybe in litvish yiddish who is no a havhara.
השבמחקחידוד רומה הביא ש"י עגנון בסיפורו 'ש"ס של בית זקני', בכרך סיפוריו 'אלו ואלו'. לדבריו כך תירץ סבו את מנהגו לחתום על ספרים.
השבמחקתודה על ההפניה, אוסיף למעלה.
מחק