תעלומת הדפים הריקים

לאחרונה הגיע ל"קדם" פנקס חברא קדישא גדול ומפואר, מקהילת סאלקע (מאטאסאלקא Mátészalka, הונגריה). הרישומים בפנקס, שמכיל למעלה מ-400 דף, מתחילים בשנת תקנ"ז (1797) ומסתיימים בשנים הסמוכות לשואה.

אחד הדפים בפנקס



על כל דף מדפי הפנקס נרשם שם של אחד מתושבי הקהילה, ומתחתיו התאריך בו הצטרף לאגודה. במהלך השנים נרשמו בדף האישי של החבר פרטים שונים אודותיו, כגון תדירות התרומות שלו לאגודה, עזיבתו את העיר, פטירתו, מקום קבורתו וכדומה.

בראש הפנקס אוייר שער מיוחד ואחריו באו דפי ה"תקנות" של ה"חברה". בסוף דפי התקנות מצאתי דף, שבולט לעין כי נוסף לפנקס מאוחר יותר, ועליו נרשם:

"שני דפים נומרע [=מס'] 75 ונומרע [=מס'] 77 לא נכתב עליהם שמות החבורה ולפניהם ואחריהם נכתבו שמות בני החבורה ולפני ח"מ היו הסיכך[?] בין בני החבורה על זה ומוסכם במסכים כולם ע"פ פשר דבר שמהיום והלאה אין לשום אחד מבני החבורה טענה ומענה על זה שנשארו ריקים מחמת טעמים הכמוסים וכה יהיו עד עולם. נעשה יום א' כ"ט ניסן י"ד למב"י תקפ"ח לפ"ק פה סאלקא נא' יחיאל כהנא...".

החותם הראשון (וגם כותב נוסח ההחלטה) הוא רבה של סאלקע, הגאון רבי יחיאל הלר כהנא, בנו של הגאון רבי יהודה הלר כהנא אב"ד סיגט ובעל "קונטרס הספיקות".

ואכן, דפים 77 ו-75 נותרו ריקים. בראשם נרשמה רק כתובת ביידיש:

"על דף זה דערף קיין שום אדם און גשריבען ווערען ניט פר כל הון דעלמא".

ובתרגום חופשי: על דף זה אין לרשום כלום, אפילו לא בעד כל הון שבעולם.

בדפים שלפניהם ואחריהם נכתבו כרגיל שמות חברים, ברישומים מהשנים תקס"ה-תקס"ז. מזה אני לומד שההחלטה לא לרשום בדפים אלו היתה כבר בשנים אלו, ורק לאחר מכאן [בשנת תקפ"ח] הועלתה ההחלטה הזו על הכתב ברישום שהבאנו קודם.

מהם אותם "טעמים כמוסים" שבגללם נותרו הדפים ריקים? אינני יודע.

אוסיף רק כי בהמשך הפנקס, בשנים מאוחרות יותר, מצאתי שוב שני דפים, עליהם נכתב: "איסור גמור לכתוב אל דף זה".