"שירת תהלה בצורת עץ ארץ שה[ו]גשה להנדיב".
שיר-גרפי, נדפס על דף מתקפל, וצורף ל"לוח ארץ ישראל" לשנת תר"ס, בעריכת אברהם משה לונץ. דפוס והוצאת העורך, ירושלים, תרנ"ט:
שיר-גרפי, נדפס על דף מתקפל, וצורף ל"לוח ארץ ישראל" לשנת תר"ס, בעריכת אברהם משה לונץ. דפוס והוצאת העורך, ירושלים, תרנ"ט:
ה"עץ" נדפס, עם שירים נוספים לכבוד הברון רוטשילד, בעקבות ביקורו השלישי של הברון בארץ בשנת תרנ"ט.
בתיאור ביקור הברון במושבה ראשון לציון, מספר לונץ:
"...וַיְסַיְרו הברון והברונה בבתי רבים מהכורמים, וישאלו לכאו"א לשלומו ושלום אשתּו וילדיו ולמעמדו, וילכו אל בית הפקידות. שם קבל צירים ממושבת "גדרה" שבאו לברך את הברון בשם כל בני מושבתם ולהודות לו על חסדו אשר הוא עושה למושבתם... ואחד הצירים הנ"ל הוא מיודענו הרב החכם המופלא הא' יעקב הכהן שַכִּי, כורם במושבת גדרה, הגיש להברון, (באמצעות הרב החכם המטיף הא' ש. מ. שרקון) שירה יפה, בתהלה ושבח לכבוד הברון, אשר חבר, והברון גלל את השיר ויתבונן בו ויאר פניו להציר המחבר וילחץ ידו בחזקה ויודה לו בכל לבו. וגם האדון מוהרז"א גינצבורג, כורם במושבתנו, הגיש לפני הברון (באמצעות הפקיד הא' חזן) שירת-תהלה יפה, שאותיותיה כתובות בצורת "עץ ארז", אשר אשלחנה גם אותה לשימה בלוח א"י בצורתה, לזכרון...".
את התיאור המלא שכתב לונץ ניתן לקרוא בפרוייקט-בן-יהודה (כאן - קישור).
מעניין שהקנים של מנורה זו משוכים באלכסון, כדעת הרמב"ם בפירוש המשניות (בנוגע למנורת המקדש) ולא ככל הציורים - עתיקים וחדשים - בהם הקנים נמשכים בעיגול.
השבמחקמה פשר הדבר? אולי משום שכך היה יותר קל להדפיס את ה'מזמור שיר'?
מן הסתם מסיבות טכניות. אבל אולי גם משם שרצו שייראה כ"עץ ארז" כפי שכתוב בכותרת
השבמחק