26.12.2011

המאור שבו - גלריה לזכרו של הרב קופרשטוק

לפני כחודש הלך לבית עולמו רבי יצחק נתן קופרשטוק, מנקיי הדעת שבירושלים ומזקניה הנחבאים אל הכלים. לא זכיתי להכירו ממש אלא באמצעות מתווך, הלא הוא ידידי ברוך יערי (עליו כתבתי בעבר פה) שמזה כעשר שנים עוקב אחריו, עם המצלמה ובלעדיה, ועם הזמן גם הפך לבן-בית במעונו הצנוע שבשכונת "בתי ברוידא".
במשך השנים שמעתי את ברוך מדבר אודותיו בהערצה רבה והוספתי ללמוד עליו גם באמצעות התמונות שצילם. כששמעתי שנפטר החלטתי להציב לזכרו מצבת-זכרון צנועה ב"נוטריקון", באמצעות מדגם מן התמונות המקסימות שצילם ברוך לאורך השנים.





קשה מאד לתאר כאן את כל מה ששמעתי מברוך על הרב קופרשטוק, ולכן לא אתיימר כאן לתאר את גדולתו או לספר את תולדות חייו, ורק אתמקד בנקודה אחת שבלטה בעיני, ושמתאימה גם לחג החנוכה - חג האור.
נושא מרכזי בחייו של הרב קופרשטוק היה האור. הדלקה של נרות מצווה (נרות שבת, חנוכה, ימי יארצייט וכו'), היתה חלק משמעותי בשגרת חייו. זה התחיל קודם כל בבנייה פיזית של פמוטים, חנוכיות ונברשות, אותם היה יוצר מחלקי מתכת שונים שאסף וקנה (מדי פעם היה מבקר בשוק הערבי בחברון ובירושלים לצורך זה), והמשיך בתחזוקה שוטפת של אותן נברשות ומנורות בביתו ובבתי הכנסת הסמוכים לביתו. לדברי ברוך, העיסוק המתמיד הזה היה ביטוי לחיבור הפנימי שלו לענייני מצוה.
ברוך יערי טוען כי התמונות של הדלקת נר חנוכה בביתו לא מצליחות להעביר אפילו במעט את מה שחש כשהיה במקום, ואת הרצינות והחשיבות שייחסו הרב קופרשטוק ואשתו לאותו מעמד (במשך זמן ארוך עמדו הרב קופרשטוק ואשתו מול הנרות בשתיקה ובתפילה, אוחזים בידיהם פתקים עם שמות של אנשים הזקוקים לישועה ומתפללים...), וכי ההחלטה הראשונה שלו לאחר שהשתתף במעמד זה היתה פשוט להפסיק לצלם הדלקת-נרות-של-אחרים ולהתחיל להדליק בעצמו.
לא זו בלבד שהרב קופרשטוק היה "מחובר" לאור, אלא אף היה מאיר בעצמו לכל סביבותיו, בהארת פנים ובחיוך האופייניים לו, ובאכפתיות וסבלנות לכל אדם באשר הוא. לא לחינם קרא לספריו "מאורות נתן" (שם שתואם כמובן את הנושאים, שגם אותם כנראה לא בחר באקראי: הדלקת נרות חנוכה ושימוש בחשמל שבת).
חנוכה - על המרפסת בכניסה לביתו

מכין את הנברשות להדלקת ל"ג בעומר ב"בתי ראנד"
עם נרות שבת
מכין את הנרות בבית הכנסת



ל"ג בעומר בבית הכנסת ב"בתי ראנד" - הדלקה בנברשות שבנה הרב קופרשטוק

אחת ההקדמות לספר "מאורות נתן" על הלכות חנוכה


מדי יום ביומו, בשש וחצי בבוקר, בחזרתו מתפילת ותיקין ולפני שניגש לאכול את ארוחת הבוקר, נהג הרב קופרשטוק להאכיל את היונים של שכונת בתי ברוידא. הוא היה זורק פיסות לחם רטוב על גג הרעפים של "מגדל השירותים" הסמוך לביתו, וכעבור מספר דקות התמלא הגג בעופות רבים שבאו לסעוד את לבם. בזמן שהיה זורק את הלחם היה ממלמל את הפסוק "ורחמיו על כל מעשיו" כשדמעות בעיניו.



תגובה 1:

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.